ביצוע שטר חוב לביטחון

רקע וטענות הצדדים
1. בפני תביעה שיטרית, אשר הורתה והולדתה בתיק הוצל"פ שנפתח לביצוע שני שטרות, האחד שטר בטחון על סך 20,000 ₪, והשני שיק שנמסר לביטחון, על סך 20,000 ₪. לטענת התובעת, נמסרו השטרות במסגרת התקשרות לאספקת דלקים, ובמסגרת זו אף ערב הנתבע 2 להתחייבויות הנתבעת 1. הנתבעת 1 לא פרעה את חובותיה בגין צריכת הדלק, כך שנותר לפרעון חוב, המפורט בסעיף 14 לתצהיר מר שלום קמינסקי, בסך כולל של 43,498.76 ₪. חוב זה הינו בגין צריכת דלק בחודשים פברואר – מאי 2011, ובגינו הופקו 4 חשבוניות, אשר צורפו לתצהירי התובעת.

בהסכמת התובעת, ניתנה לנתבעים רשות להתגונן מפני התביעה, ולאור סכומה, נדונה התביעה בס"ד מהיר.

2. הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע שטר, ותמכו הנטען בה בתצהיר. תצהיר זה הפך לכתב הגנתם. לטענתם, לא קיים כל חוב לתובעת, שכן, בחודש מאי הופסקה ההתקשרות בין הצדדים, הנתבעת 1 לא צרכה עוד דלקים מהתובעת, ומדפי חשבון הבנק שצורפו לכתב ההגנה עולה כי כל החיובים עד חודש מאי נפרעו. הנתבעים טוענים כי מקור התביעה בעובדה כי הנתבעת 1 עברה לצרוך דלק מחברה מתחרה.

עוד טענו, כי במעמד החתימה על הסכם ההתקשרות לאספקת הדלקים חתם הנתבע 2 על שטר חוב לביטחון, על סך 20,000 ₪, ללא תאריך פרעון. מאוחר יותר, במהלך ההתקשרות, פנה נציג התובעת לנתבע 2, וטען, כי שטר החוב איננו נמצא, ועל כן נדרש הנתבע 2 למסור שיק לביטחון. כתוצאה מכך, נמסר שיק על סך 20,000 ₪, אשר הינו לביטחון בלבד, תוך שהובטח כי לכשימצא שטר החוב, אם יימצא, יושמד. דהיינו, לטענת הנתבעים ניתן אמצעי בטחון אחד, על סך 20,000 ₪ בלבד, ועל כן לא ניתן היה להגיש ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע, הן את שטר החוב והן את השיק.


בנוסף, בפי הנתבעים טענת קיזוז. לטענתם, הובטח להם החזר ע"י התובעת בסך של 3 אגורות לליטר. על בסיס זה, הועברו לתדלוק באמצעות התובעת שני אוטובוסים, המתדלקים, בממוצע, כ – 1,000 ליטר בחודש, אולם בניגוד למובטח, לא ניתן זיכוי עבורם כמוסכם.

במסגרת ההתנגדות נטען עוד, כי הריבית המופיעה בשטר החוב, בסך 12 אחוז + הצמדה, אינה חוקית מאחר והיא מעבר לריבית הקבועה בחוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה. כבר עתה ייאמר, כי טענה זו נזנחה במסגרת ניהול ההוכחות, וזכרה אף לא בא בסיכומי בא כוח הנתבעים, ועל כן, אין מקום להדרש לה.

דיון והכרעה
3. טענת ההגנה המרכזית בפי הנתבעים הינה כי לא קיים כל חוב, מאחר והנתבעים שילמו את מלוא התשלומים עד למועד הפסקת ההתקשרות, בחודש מאי 2011. לראיה, צורפו דפי חשבון הבנק של הנתבעת 1 עד מועד זה.

המצהירים מטעם התובעת העידו, כי סוכם על תנאי תשלום של שוטף + 30 ימים, ובהמשך, לבקשת הנתבע 2, אושר לנתבעת 1 לשלם שוטף + 60 ימים, ואף שוטף + 70 ימים.

באופן מעורר תמיהה, הנתבע 2, שהוא בעליה ומנהלה של הנתבעת 1, לא יכול היה לאשר את אופן התשלומים שסוכם, וטען כי איננו מנהל חשבונות. מכל מקום, הנתבעים לא העלו טענה כי נוהג התשלום בין הצדדים היה מזומן.

דפי חשבון הבנק שצורפו מסתיימים ביום 14.5.11. דא עקא, שלטענת התובעת, הוראת הקבע חזרה ביום 15.5.11. משהיה ידוע לנתבעים, כי נטען בתצהירי התובעת, שהוראת הקבע חזרה ביום 15.5, העובדה שבחרו לצרף את דפי החשבון עד ליום 14.5.11 בלבד, למצער, מעוררת תמיהה.

יש לדחות את טענת הנתבעים כי לא היה צורך לצרף דפי חשבון בנק נוספים ביחס לחודש מאי, מאחר ולא היתה צריכה בחודש זה, לאור הפסקת ההתקשרות. לאור תנאי התשלום עליהם העידו עדי התובעת, התשלומים שבוצעו בחודש מאי התייחסו לדלקים שצרכו הנתבעים חודשיים קודם לכן, דהיינו, במהלך חודשים פברואר - מרץ. משמע, כי התשלומים בגין חודשים אפריל ומאי צריכים היו להשתלם, על פי תנאי התשלום, במהלך חודשים יוני ויולי, אלא שהנתבעים בחרו שלא לצרף דפי חשבון אלה, והעדרם, מדבר בעד עצמו.

על נקלה יכולים היו הנתבעים להוכיח ביצוע התשלומים של החוב הנטען, באמצעות הצגת דפי חשבון הבנק למועדים מאוחרים יותר, המבטאים שוטף + 60 או 70, כפי שהציגו את דפי החשבון, על מנת להוכיח תשלומים קודמים. העובדה שהנתבעים בחרו להציג את דפי החשבון עד למועד שבו טענה התובעת כי חזרה הוראת הקבע, ולא הציגו את דפי החשבון הרלוונטים למועדים מאוחרים יותר, העולים מתצהירי התובעת, מביאה למסקנה כי צירופם היה מצביע על כך שלא בוצעו תשלומים בחודשים אלה. משלא עשו כן, ובשים לב לתנאי התשלום, מתבקשת המסקנה כי החוב לא נפרע, והוא שריר וקיים.

4. טענה נוספת שהעלו הנתבעים בכתב ההגנה הינה, כי נמסר לתובעת אמצעי בטחון אחד, על סך 20,000 ₪ בלבד, וכי התובעת אוחזת הן בשטר והן בשיק, על סך 40,000 ₪ סך הכל, שלא כדין, רק כתוצאה מכך שפנתה לנתבעים בטענה כי שטר החוב איננו מצוי בידיה, וחלף שטר החוב נמסר לה שיק לביטחון.

גם דין טענה זו להידחות.

בהתאם לסעיף 6 להסכם ההתקשרות, אשר נחתם בין הצדדים, נדרשה הנתבעת 1 להמציא כבטחון למילוי התחייבויותיה, הן שיק בטחון והן שטר חוב, כמפורט בסעיפים 6.1 ו- 6.2 להסכם. מכאן, כי אין ממש בטענת הנתבע כי מסר את השיק לבטחון, רק לאחר שנטען על ידי התובעת ששטר הבטחון אינו נמצא.

יתר על כן, חיזוק לכך שמלכתחילה נמסרו שני אמצעי הבטחון, בסך כולל של 40,000 ₪, ניתן למצוא בעדותו של מר יעקב קמינסקי, ממנה עלה כי "מסגרת האשראי" של הנתבעת 1 אצל התובעת עמדה על סך של כ – 40,000 ₪, מאחר וניתנה לה אפשרות צריכה של 20,000 ₪ לחודש, ותנאי תשלום של שוטף + 30. דהיינו: סך הכל ניתן לנתבעת אשראי של 40,000 ₪, בהתחשב בצריכה החודשית יחד עם תנאי התשלום. ניתן לראות, אם כן, כי סכום שני הבטחונות יחד תואם את האשראי האמור (ראה עמ' 11 שורות 23-24 לפרוטוקול).

5. במהלך הדיון, ובניגוד לטענות הכלליות שהועלו במסגרת כתב ההגנה, העלו הנתבעים טענה חדשה לפיה, חלק מן הרכבים שבגינם חוייבו, אינם מצויים כלל בבעלות הנתבעת 1, ואף אינם מופיעים בהסכם ההתקשרות. על כן אין לחייב את הנתבעת 1 בגינם, ואף ערבותו של הנתבע 2 איננה מתייחסת אליהם.

מיד ייאמר, כי כל טענות הנתבעים בעניין זה, לעניין כרטיס המאסטר, ואף לעניין מספר רישוי המופיע בדוחות התובעת ואיננו בבעלות הנתבעים, לא נטענו בתצהיר שהפך לכתב הגנה, ועל כן דינן להידחות. יחד עם זאת, עלה בידי התובעת ליתן מענה לכל טענות אלה, למרות שצצו ועלו, כאמור, רק במסגרת דיון ההוכחות.

כך, במענה לשאלת ב"כ הנתבעים לעניין מספרי הרכב המופיעים בהסכם ההתקשרות, העיד מר יעקב קמינסקי כי מעבר לארבעת כלי הרכב, אשר מספרם צויין בהסכם ההתקשרות, ניתן להיווכח כי הנתבעת 1, בכתב ידו של הנתבע 2, ביקשה כרטיס מאסטר, על שמו ועל שם הנתבעת 1 (עמ' 12 שורות 10-11 לפרוטוקול). כרטיס זה מאפשר תידלוק בכל כלי רכב, והועמד לרשות הנתבעת 1, בהתאם לבקשת הנתבע 2. הנתבע 2 ערב לקיום כל התחייבויות הנתבעת 1 על פי ההסכם. מכאן, שאין מקום לטענה כי ערבותו של הנתבע 2 מתייחסת לכלי הרכב שמספר הרישוי שלהם מצויין בהסכם ההתקשרות בלבד, ולמעשה משתרעת הערבות אף ביחס לכרטיס המאסטר, שהינו חלק מהסכם ההתקשרות, והחיובים הנובעים מתדלוק באמצעותו.

6. עוד הפתיעו הנתבעים במסגרת הדיון, ובניגוד לטענות ההגנה הכלליות שהעלו בכתב טעותיהם, טענו לפתע כי אחד מן הרכבים שמספר הרישוי שלו מצויין בהסכם ההתקשרות, 5677725, כלל אינו בבעלות הנתבעת 1. לתמיכה בטענה זו, הציג ב"כ הנתבעות פרטי שאילתא ממשרד הרישוי. כאמור לעיל, גם טענה זו, דינה להידחות, משעה שלא הועלתה בכתב ההגנה.

מכל מקום, גם לה, עלה בידי התובעת ליתן מענה. עדי התובעת העידו, כי מספר הרישוי המופיע בדו"חות הינו של מונית בבעלות יפרח דורון, אשר היה לקוח של התובעת. כרטיס המאסטר שניתן לנתבע 2, שימש קודם לכן את אותו דורון יפרח, הוחזר על ידו, ונמסר לנתבע 2. באי כוח התובעת אף הציגו על אתר, מסמך התומך בטענה זו, המציין את מספר הרישוי האמור, ועליו מתנוססת חתימת הנתבע 2 כערב.

ב"כ הנתבעים ביקש שלא להגיש לתיק בית המשפט את השאילתא ממשרד הרישוי, ובהתאם אף לא הוגש המסמך מטעם ב"כ התובעת, אשר הוצג כמענה לטענה זו. כך או כך, הסתבר כי אין כל ממש בטענה שמאחר ורכב מספר רישוי 5677725, המופיע בדו"חות שהציגה התובעת, איננו בבעלות הנתבעים, אזי אין המדובר בצריכה של הנתבעים, ואף אין ממש בטענה כי הנתבע 2 איננו ערב לחוב זה.

7. אשר לטענה בגין החזרי המע"מ והבלו, הרי שהתובעת הצהירה כי דיווחה לדור אלון כנדרש, בהתאם למספרי הרישוי שנמסרו לה על ידי הנתבעים, לשם מתן החזרים לנתבעת, וכי הכספים מתקבלים ישירות לחשבון הנתבעים. הנתבעים לא השכילו להציג אסמכתא כי לא התקבלו כספים, ואף לא הציגו דפי חשבון שבהם ניתן להיווכח אם התקבלו כספים אם לאו. יצויין, כי קיימת אפשרות שהכספים לא הועברו לידי הנתבעים כתוצאה מהתחשבנות שלהם מול רשויות המס.

אף טענת הקיזוז שהעלו הנתבעים בתצהיר נטענה בסתמיות ובכלליות, על דרך האומדנה, כאשר נטען כי כל אוטובוס צורך כ – 1000 ליטר בחודש. לא צויינה הצריכה המדוייקת של האוטובוסים הנטענים, ולא ננקב הסכום הנטען לזיכוי. לא ניתן להידרש לטענת קיזוז שהועלתה באופן סתמי שכזה, וללא כל אסמכתא.

8. סוף דבר, דין התביעה להתקבל, משלא עלה בידי הנתבעים להצביע על טענת הגנה אפשרית כל שהיא, מפניה. הנתבעים יפרעו את החוב בתיק ההוצאה לפועל מס' 2204639110. בנוסף ישאו הנתבעים בהוצאות התובעת בגין אגרת משפט בסך 514 ₪, ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,500 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביצוע שטר ערבות

  2. ביצוע שטר עמותה

  3. התיישנות ביצוע שטר

  4. התיישנות לביצוע שטר

  5. ביצוע שטר חוב לביטחון

  6. ביצוע שטר שנוי במחלוקת

  7. אגרת התנגדות לביצוע שטר

  8. דחיית התנגדות לביצוע שטר

  9. בוררות התנגדות לביצוע שטר

  10. ביצוע שטר חוב הסכם שכירות

  11. אי הגשת התנגדות לביצוע שטר

  12. טענת זיוף התנגדות לביצוע שטר

  13. ביצוע שטר ביטחון בהוצאה לפועל

  14. איחור בהגשת התנגדות לביצוע שטר

  15. הארכת מועד התנגדות לביצוע שטר

  16. טענת קיזוז בהתנגדות לביצוע שטר

  17. אי התנגדות לביצוע שטר מעשה בית דין

  18. הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר

  19. בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר

  20. ביטול החלטה בהעדר התייצבות התנגדות לביצוע שטר

  21. בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר דוגמא

  22. תביעה לביצוע שטר חוב פתוח להבטחת חוב בגין מכירת חלב

  23. בקשות ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע שטרות עם קבלת התנגדות

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון