ביצוע שטר שנוי במחלוקת

א.בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 4.4.04, בה נקבע לאמור:

"ההכרעה בנפקות המשכנתא המבוצעת בתיק זה - לפרעון חובות חברת צוף יער, אם כן ואם לאו, אינה בסמכותי כראש ההוצאה לפועל.
מורה על עיכוב הליכי המימוש בתיק זה למשך 30 יום מהיום. בפרק זמן זה יפנה החייב אל בית המשפט המוסמך, למתן פסק דין הצהרתי לעיגון עמדתו לרבות לעניין סעד זמני לעיכוב הליכי המימוש בגין חוב זה".

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ כאמור, ביום 21.6.04 ניתנה למבקש רשות ערעור ובקשת רשות הערעור נדונה כבערעור.

לטענת המבקש, שגתה ראש ההוצל"פ בקביעתה, שניתנה במסגרת הליך למימוש משכון שנקט המשיב כנגד המערער (להלן: "בקשת המימוש").
בעת פתיחת ההליך הגיש המשיב מסמכי רישום של משכון (להלן: "המשכון") שניתן על זכויות המערער בנכס מקרקעין (להלן: "הנכס").
לטענת המערער על פי הרישום, לא שנוי במחלוקת כי המשכון ניתן להבטחת החובות בעל הנכס, המערער, בלבד.

לטענת המערער למרות הרישום הברור טען המשיב ב"תצהיר לאימות חוב", שהגיש במצורף למסמכי פתיחת התיק, כי המשכון ניתן, כביכול, להבטחת חובות של צדדים שלישיים, חברת צוף יער בניין והשקעות בע"מ (להלן: "צוף יער") וחברה בשם אפ.גי.אר. לבנין בע"מ (להלן: "אפ.גי.אר"). החברות כאמור, צוף יער ואפ.גי.אר, הן, יחד, "הצדדים השלישיים".

לא שנוי במחלוקת כי חובם של המערער ושל הצדדים השלישיים למשיב, מגיעים לסך של כ – 21 מיליון ש"ח. עוד לא שנוי במחלוקת כי חובו של המערער למשיב, הוא כ – 150,000 ש"ח.

לטענת המערער , שלא כדין ביקש המשיב לממש את המשכון, גם כנגד חובות הצדדים השלישיים. המערער, משהגיש המשיב בקשה כאמור, פנה לראש ההוצל"פ ועתר כי יורה על מחיקת חלק בקשת המימוש המתייחס לחובות הצדדים השלישיים, באופן שיוותר על כנו רק חלק המימוש המתייחס לחוב המערער בלבד.
המשיב הגיש תגובה לבקשת המערער ובה טען כי ראש ההוצל"פ איננו מוסמך להכריע בבקשה, בה עתר, כאמור, המערער להותיר על כנו את מימוש הנכס רק ככל שהוא מתייחס לחוב המערער.
עוד טען המשיב כי נכרת בין הצדדים הסכם למשכון הנכס, גם להבטחת חובות חברת צוף יער.
בנוסף טען המשיב כי הוא זכאי לממש את המשכון לפרעון חובות צוף יער מאחר שהמשכון מבטיח את חובות המערער כערב, ומשהמערער ערב לחובות צוף יער.
לאחר קבלת תשובת המשיב, החליטה ראש ההוצל"פ ביום 7.3.04 (נספח י' לבר"ע) כדלהלן:

"לאחר שעיינתי בבקשת החייב בתגובת הזוכה ובתגובת החייב ובמסמכי פתיחת תיק ההוצל"פ למימוש משכון, נוכחתי כי מעיון במסמכי המשכון שהוגשו עם פתיחת תיק ההוצל"פ לא עולה כי החייב שיעבד הנכס לאבטחת חובות צד ג', כן לא נוכחתי כי החייב ערב על פי טענת הזוכה בכתב ערבות לחובות חברת "צוף יער".

ראש ההוצל"פ הורתה לזוכה להבהיר את טענתו בתוך 7 ימים, "שאם לא כן יועמד החוב בתיק ההוצל"פ בגובה סכום חובות החייב לזוכה בלבד".

לטענת המערער, עולה מהחלטת ראש ההוצל"פ כי טענת "חוסר הסמכות" שהעלה המשיב נדחתה, כמו גם, טענת
המשיב לפיה ניתן לממש את הנכס בלשכת ההוצל"פ לשם פרעון חובות צדדים שלישיים. טענה זו נדחתה, לדעת המערער "על תנאי", והתנאי הוא שהמשיב יבהיר את עמדתו.

בהודעת הבהרה שהגיש, טען המשיב, שנית, כי לראש ההוצל"פ אין סמכות לדון בטענת החייב כנגד מימוש המשכון, אלא במסגרת טענת "פרעתי" בלבד.
עוד טען המשיב כי המערער חתם כמורשה חתימה מטעם צוף יער על הסכם, שכונה, "הסכם הליווי הראשון" בו צוין הנכס כאחת הבטוחות העומדות לטובת המשיב. כן חתם המערער, לטענת המשיב על הסכם ליווי נוסף, "הסכם הליווי השני", בו צוין כי הנכס משועבד לטובת הזוכה כחלק מההון העצמי בפרויקט.
לטענת המערער, טענות אלה נטענו בפני ראש ההוצל"פ, תוך הסתרת מסמכים רלבנטיים והצגה מעוותת של מערכת היחסים בין הצדדים, ומשכך ניתנה על ידי ראש ההוצל"פ החלטתה מיום 4.4.04, נשוא הערעור.


ב.לטענת המערער שגתה ראש ההוצל"פ בהחלטתה מיום 4.4.04. בהחלטתה מיום 7.3.04, מתייחסת ראש ההוצל"פ לטענות לגופן, בלא קביעה כלשהי בעניין הסמכות, קרי, לא קיבלה ראש ההוצל"פ את טענת המשיב בעניין חוסר הסמכות. יחד עם זאת, בהחלטה מיום 4.4.04 קבעה ראש ההוצל"פ קביעה פוזיטיבית לפיה קביעה בענין נפקות המשכנתא המבוצעת בתיק, איננה בסמכותה.
לטענת המערער, כפופה ראש ההוצל"פ להחלטותיה הקודמות, ואיננה רשאית לסטות מהן.

עוד טוען המערער כי לגופו של ענין שגתה ראש ההוצל"פ בקובעה כי ההכרעה בשאלה, האם המשכון הרשום מבטיח גם את חובות הצדדים השלישיים איננו בסמכותה.
למהותו של עניין, טוען המערער כי המשכון על הנכס, לא נועד בשום פנים להבטיח את חובות צוף יער, שטרם הוקמה בעת העמדת המשכון.

עוד טוען המערער נגד קביעת ראש ההוצל"פ כי על המערער לפנות לבית המשפט המוסמך על מנת לעגן את עמדתו, ככל שעניינה מהות המשכנתא והיקפה.

ג. לטענת המשיב, יש לדחות את הערעור מכל וכל. לטענת המשיב, החלטת ראש ההוצל"פ נשוא הערעור ניתנה בבקשת המערער להפחתת סכום החוב (נספח ז' לבר"ע)

הסוגיה, לדעת המשיב, העומדת לדיון היא האם לראש ההוצל"פ הסמכות העניינית לדון בבקשה להפחתת חוב, לרבות הסוגיות הנוספות שהועלו בפני ראש ההוצל"פ בדבר תקפות החוב, היקף תכולת המשכון, חלות המשכון על חובות צוף יער וכיו"ב. לדעת המשיב סמכותו של ראש ההוצל"פ לדון בטענת חייב כנגד מימוש משכון או משכנתא, מצומצמת למסגרת טענת "פרעתי" בלבד. חוק ההוצל"פ איננו מכיר בבקשה שהיא "בקשה להפחתת קרן החוב", שאיננה טענת "פרעתי".

לטענת המשיב, צדקה ראש ההוצל"פ בקובעה כי אין בפי המערער טענה בדבר העדר חובה למלא אחר הוראות שטר המשכון, אלא כפירה בייעודו של שטר המשכון ובחוב שהוא בא להבטיח.

לפיכך, לטענת המשיב, הערעור מוגבל להחלטת ראש ההוצל"פ בדבר העדר סמכותה לדון בבקשה להפחתת החוב, וכדין, לדעת המשיב, הפנתה ראש ההוצל"פ את המערער לערכאה המוסמכת.

לגופו של עניין, טוען המשיב כי אין לקבל את טענת המערער לפיה הנכס לא שועבד להבטחת חובות צוף יער.
המשיב טוען כי, כאמור, חברת "צוף יער" היא חברה בבעלות המערער ובשליטתו וחתמה עם המשיב עוד ביום 9.3.95 על הסכם הליווי הראשון להקמת שלושה בנייני מגורים בפרוייקט "פנינת היער" בחדרה. לחברת "צוף יער", לציין, מונה ביום 24.1.03 כונס נכסים במסגרת תיק פש"ר 1425/02, המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בהסכם הליווי הראשון צויין כי אחת הבטוחות העומדות לרשות המשיב היא הנכס, נשוא הערעור, שעליו נרשם המשכון. בהסכם הליווי כך לטענת המשיב, צוין כי הנכס משועבד לטובת הזוכה כחלק מההון העצמי בפרוייקט שהועמד על ידי "צוף יער" ומוערך בסכום 400,000 $.
לטענת המשיב, הבנק דרש מהמערער לשעבד את הנכס כתנאי לקבלת מימון לבניית הפרויקט, "ועשה כן כאשר חתם על הסכמי הליווי בתור אורגן של החברה ובחתימתו זו על הסכמי הליווי הרחיב אף את תקפותו של המשכון הקיים, ממשכון שניתן כבטוחה לחובותיו האישיים של המערער למשכון אשר ניתן כבטוחה לחובות צוף יער".
(סעיף 28 לעיקרי הטיעון מטעם המשיב)


לטענת המשיב חתימתו של המשיב על הסכמי הליווי מלמדת על הכוונתו הברורה וגמירות דעתו, כבעלים ומנהלים של צוף יער, לשעבד את הנכס לטובת חובות והתחייבות צוף יער למשיב.

לטענת המשיב, כפירת המערער בהתחייבות נגועה בחוסר תום לב, וברי כי המשיב לא היה נותן את הסכמתו לליווי הפרויקט אלמלא היה בטוח שהנכס משועבד לטובתו ומהווה אחת הבטוחות של צוף יער למילוי התחייבותיו כלפיו.
וכך, כאמור, לטענת המשיב, משחתם המערער על הסכמי הליווי הרחיב תחולתו של המשכון והחיל אותו גם על חובותיה של צוף יער.

המשיב זכאי, איפוא, לממש את המשכון אף בגין חובות צוף יער העולים כדי סכום של 20 מיליון ₪ והועמדו לצורך
אגרה על סך 2.1 ₪ בלבד.

ד.לטענת המשיב, ניתן ללמוד כי הנכס שועבד להבטחת חובות צוף יער גם משטר המשכון עצמו.
המערער חתם על שני כתבי ערבות. ביום 26.2.95 חתם, עם שותפו, על כתב ערבות להבטחת כל חוב ללא הגבלת סכום וביום 2.9.98 חתם המערער, יחד עם שותפו, על כתב ערבות נוסף ללא הגבלה בסכום.
המערער, לטענת המשיב, ערב לכל חובותיה של צוף יער כלפי המשיב ומשכך חוב המערער למשיב כגובה חוב החברה.

ה.סבורה אני כדין הערעור להתקבל.

כאמור, מבוצע בהוצל"פ שטר משכון אשר נחתם על ידי המערער, לטובת המשיב, והסוגיה הנדונה היא האם המשכון ניתן להבטחת חובות המערער בלבד או גם חובות צדדי ג' שהם חברות בשליטת המערער.

אינני מקבלת את עמדת המשיב לפיו הסוגיה העומדת להכרעה איננה בסמכותו של ראש ההוצל"פ. הלכה פסוקה היא כי ראש ההוצל"פ אמור לבצע את פסק הדין שבפניו, בלא פרשנות. ראש ההוצל"פ איננו מוסמך כפי שמקובל לומר ולצטט: "להציץ מאחורי הפרגוד" של פסק הדין, עליו לבצע את פסק הדין שבפניו, ככתבו וכלשונו.
(ר' בר אופיר, הוצל"פ, הליכים והלכות, מהדורה חמישית עמ' 27).

כך גם בכל האמור לגבי ביצוע שטר משכון בהוצל"פ. ראש ההוצל"פ אמור לבצע את הכתוב בשטר המשכון.
לענין זה נקבע ברע"א 4114/98 בנק הפועלים בע"מ ואח' נ' משה לויאן ואח' (טרם פורסם) מפי כב' השופטת ד' דורנר:
"שטר המשכנתא כמהו כפסק דין של ראש ההוצאה לפועל ממונה אך על ביצועו, מכח סעיף 81 לחוק ההוצל"פ. אין זה בסמכותו של ראש ההוצל"פ לקבוע זכויות או חובות שאינם כלולים בשטר המשכנתא...
אם ישנן למבקשים טענות להתחייבות של המשיבים כלפיהם, שאינה כלולה בשטר המשכנתא, כגון ההתחייבות הנטענת למכור את הדירה בפטור ממס שבח מקרקעין, עליהם לפנות בתביעה רגילה לבית המשפט ולהוכיח בה את זכויותיהם."

מקובלת עלי, ברמת העקרון, טענת המשיב לפיה לראש ההוצל"פ לא נתונה סמכות עניינית לדון בבקשה להפחתת חוב, לרבות הסוגיות הנלוות לבקשה זו, בדבר תקפות החוב, היקף תחולת המשכון, חלות המשכון על חובות צוף יער וכיוצ"ב.
על ראש ההוצל"פ, כאמור, לבצע את המשכון, ככתבו וכלשונו.
עוד מקובלת עלי עמדת המשיב לפיה סמכות ראש ההוצל"פ לדון בטענת חייב כנגד מימוש משכון או משכנתא, מצומצמת לטענת "פרעתי" בלבד.
בענייננו טוען המשיב, כאמור, כי המערער הגיש "בקשה להפחתת קרן חוב" שאיננה טענת "פרעתי", אשר, איננה בסמכות ראש ההוצל"פ.
טענה זו אין בידי לקבל.
המערער הכתיר אמנם את הבקשה שהגיש לראש ההוצל"פ בכותרת "בקשה להפחתת סכום חוב". יחד עם זאת, על פי תוכנה מכוונת הבקשה להשהיית הליך המימוש, המבוססת על טענת המערער, לפיה המשכון נועד להבטיח רק את חובותיו של המערער למשיב, כנגד טענת המשיב לפיה נועד המשכון להבטיח גם את חובות הצדדים השלישיים.
וכך, למרות הכותרת בה הכתיר המערער את הבקשה שהגיש לראש ההוצל"פ , אין המדובר "בבקשה להפחתת קרן חוב", סטנדרטית, הבקשה במהותה היא שלא לבצע במסגרת ההוצל"פ שטר משכון, אלא על פי האמור בו.
המערער טען כי מתבצע בלשכת ההוצל"פ, שלא כדין, שטר משכון לפרעון חובות צדדי ג', אשר המשכון איננו רשום על שמם. אין מדובר באיפוא בטענת "פרעתי" אלא בטענה "טכנית" שמהותה ביצוע שגוי של שטר משכון בלשכת ההוצל"פ.

ו.ייעודו של שטר המשכון, נלמד מניסוחו. שטר המשכון נחתם, כעולה ממנו, ביום 6.1.95 על ידי המערער. נכתב בשטר המשכון:

"...הואיל והוסכם בין הממשכנים (בענייננו, המערער – י.ש.) והבנק, שהממשכנים יבטיחו לבנק את הפרעון של כל הסכומים שהממשכנים חייבים או יהיו חייבים לבנק, בין היתר בקשר עם מתן אשראי וגם/או השירותים הבנקאיים הנ"ל, על ידי משכון זכויות מסוימות של הממשכנים...".

נראה איפוא ששטר המשכון על פי ניסוח סעיפיו המהותיים נועד להבטיח לבנק את פרעון סכומים שהמערער חייב או יהיה חייב לבנק, זאת ותו לא.
על פי ניסוח ייעודו של שטר המשכון, אמנם נראה כי מטרת שטר המשכון הייתה להבטיח את חובות המערער למשיב.

יחד עם זאת, בשטר המשכון צוין בסעיף 2 בו:

"שטר משכון זה ניתן להבטחת התשלום המלא והמדוייק של כל הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו לבנק מהממשכנים, בין היתר בקשר עם מתן האשראי ו/ארו השרותים הבנקאים הנ"ל שקיבלו הממשכנים מאת הבנק, בין שמגיעים מהממשכנים לבדם, או ביחד עם אחרים, בין שמגיעים מהם באופן פרטי ובין שמגיעים מהם בתור תאגיד, או לפי שם העסק אותו הם מנהלים, או שהם בעליו או לפי כל שם אחר בין שמגיעים מהממשכנים
לפי ההרכב הנוכחי או לפי כל הרכב אחר שהוא, לפי שם העסק שלהם או לפי כל שם אחר, בין שהממשכנים כבר התחייבו בהם או יתחייבו בהם בעתיד לבוא, בין שמגיעים מהם בתור חייב או ערב, או מסב בין שמגיעים באופן מסויים או בתנאי, בין שמגיעים במישרין או בעקיפין". (הדגשה שלי – י.ש.)

סעיף זה של שטר המשכון מעורר שאלה האם שטר המשכון ניתן להבטחת חובותיו של המערער, גם כערב, באשר המערער ערב לחובותיהם של חברת צוף יער וחברת אפ.גי.אר.

לכאורה, סעיף 2 של שטר המשכון מפנה לחיובים, לרבות עתידיים, של המערער, בין כחייב ובין כערב. יחד עם זאת, ניסוחו של סעיף 2 לשטר המשכון איננו ברור ככל שענייננו חלותו של סעיף 2 על חיובים כערב שלא באו לעולם, בעת חתימה על שטר המשכון. לא שנוי במחלוקת כי חברת צוף יער וחברת אפ.גי.אר. הוקמו לאחר החתימה על שטר המשכון; והשאלה היא האם שטר המשכון מחייב, מכוח סעיף 2, גם בגין ערבות לחובות חברה, שטרם באה לעולם, בעת כריתת שטר המשכון.
בעניין זה נקבע על ידי כב' השופט בועז אוקון בת.א. (י-ם) 5272/03 אילוז נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (טרם פורסם) המתייחס לקונסטרוקציה, כמו בענייננו, אותה מכנה כב' השופט אוקון "ערבות מתגלגלת":

"... לשונה של התניה היא רחבה ביותר ויש בה ניסיון להחיל כל חיוב של אחד החייבים בין חיוב קיים ובין חיוב עתידי. חרף ניסיון זה – להחיל את הכל – נוסח התניה איננו ברור דיו. הנוסח מתייחס ל"סכומים המגיעים מעת כל החייבים ביחד או מאת אחד או אחדים מהם" הוא מתייחס לסכומים כאלה "שמגיעים עכשיו או שיגיעו בעתיד". יחד עם זאת, אין בנוסח התניה עיגון מספיק לאפשרות של התחייבות שטרם נולדה בעת החתימה על התניה...".
(עמ' 6 לפסק הדין)

גם בענייננו נראה כי לא ברור מהתניה המפורטת בסעיף 2, האם יכולה לחול על ערבות להתחייבות שטרם נולדה. בענייננו, לא שנוי במחלוקת, כי חברת צוף יער וחברת אפ.ג'י.אר. לא הוקמו עדיין בעת החתימה על שטר המשכון.
סבורה אני כי התשובה לשאלה בדבר חלות התניה על פי סעיף 2 על התחיבות שטרם נולדה, איננה יכולה להינתן על ידי ראש ההוצל"פ. סעיף 2 לשטר המשכון נזקק לפרשנות, אשר איננה בסמכותו של ראש ההוצל"פ, ובעניין זה מקובלת עלי עמדתו של ב"כ המשיב, לעניין סמכותו המוגבלת של ראש ההוצל"פ, בכל האמור לגבי פרשנות פסק דין המבוצע בהוצל"פ.

בנסיבות העניין, אינני מקבלת את עמדת ב"כ המשיב כי ענייננו שונה במהותו מ"פרשת אילוז". גם בענייננו, לא שנוי במחלוקת כי חברת צוף יער טרם הוקמה, בעת החתימה על שטר המשכון, למרות שאכן הוקמה זמן קצר לאחר החתימה.

ז.סוף דבר -
הערעור מתקבל במובן זה שהליכי המימוש של שטר המשכון, יימשכו רק ככל שעניינם חובות המערער.
המשיב רשאי, כמובן, לפנות ערכאה מוסמכת על מנת לעתור לפסק דין התומך בעמדתו, לפיה ניתן שטר המשכון גם להבטחת חובות החברות.
המשיב ישלם למערער הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ שיקוזזו מחוב המערער למשיב, בתיק ההוצל"פ.

הפקדון יושב למערער לידי בא כוחו, עו"ד נשר.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביצוע שטר ערבות

  2. ביצוע שטר עמותה

  3. התיישנות ביצוע שטר

  4. התיישנות לביצוע שטר

  5. ביצוע שטר חוב לביטחון

  6. ביצוע שטר שנוי במחלוקת

  7. אגרת התנגדות לביצוע שטר

  8. דחיית התנגדות לביצוע שטר

  9. בוררות התנגדות לביצוע שטר

  10. ביצוע שטר חוב הסכם שכירות

  11. אי הגשת התנגדות לביצוע שטר

  12. טענת זיוף התנגדות לביצוע שטר

  13. ביצוע שטר ביטחון בהוצאה לפועל

  14. איחור בהגשת התנגדות לביצוע שטר

  15. הארכת מועד התנגדות לביצוע שטר

  16. טענת קיזוז בהתנגדות לביצוע שטר

  17. אי התנגדות לביצוע שטר מעשה בית דין

  18. הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר

  19. בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר

  20. ביטול החלטה בהעדר התייצבות התנגדות לביצוע שטר

  21. בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר דוגמא

  22. תביעה לביצוע שטר חוב פתוח להבטחת חוב בגין מכירת חלב

  23. בקשות ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע שטרות עם קבלת התנגדות

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון