עורך דין לשון הרע בנתניה

כשמישהו מפרסם עליכם מילים פוגעות או שקריות, הפגיעה בשם הטוב ובפרנסה יכולה להיות קשה וכואבת במיוחד. פנייה אל עורך דין לשון הרע בנתניה מאפשרת לבחון האם הדברים שנאמרו או נכתבו מקימים זכות לקבלת פיצוי כספי, ואיך בית המשפט בוחן את הפגיעה בפועל.

איך מגישים תביעת לשון הרע בנתניה ומה קובע החוק?

החיים בעיר מפגישים אותנו עם לא מעט חיכוכים יומיומיים, בין אם מדובר בוויכוח חם ברחוב, עימות מול פקח או גורם בעירייה, סכסוך עמוק בין שכנים בבניין מגורים, או פרסומים מזיקים בתקשורת המקומית. החוק המרכזי שמסדיר את הנושא הוא חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965, אשר נועד להגן על שמו הטוב וכבודו של כל אדם מפני השפלה, ביזוי או פגיעה במשלח ידו. כאשר מוגשת תביעה לבית המשפט, השופט אינו בוחן רק את מידת הכעס של הנפגע, אלא בודק היטב את המילים שנאמרו, ההקשר שבו הן נאמרו, והאם עומדות למי שפרסם אותן הגנות שקבועות בחוק. תושבי העיר והסביבה שמבקשים להגן על שמם מנהלים את התביעות שלהם בדרך כלל בבית משפט השלום ברחוב דוד רמז, כאשר הסוגיות המשפטיות שמתעוררות מגוונות מאוד ונוגעות לכל תחומי החיים. עורך דין מקומי שמכיר את ההתנהלות בערכאות האזוריות יודע כיצד להציג את הפגיעה בצורה משכנעת, תוך הישענות מדויקת על לשון החוק.

מתי ביזוי והעלבה הופכים לפגיעה לפי החוק?

לא כל אמירה פוגענית או קללה נחשבת אוטומטית לעילה שבגינה מקבלים פיצוי כספי, ובית המשפט מקפיד לסנן תביעות שאינן מוצדקות. יחד עם זאת, כאשר הדברים חורגים ממה שמוגדר כעניין פעוט ומגיעים לכדי השפלה ממשית או ביזוי עמוק, החוק מעניק לנפגע הגנה מלאה. במקרה שנדון בבית המשפט בנתניה בשנת 2021, הוגשה תביעה נגד אדם שהטיח אמירות קשות ומעליבות כלפי שוטר ממוצא אתיופי. בית המשפט הבהיר כי הדברים שנאמרו אינם בגדר עניין שולי או קל ערך, אלא מדובר באמירות שיש בהן כדי להשפיל, לבזות, ללעוג, לפגוע באדם במשרתו, ואף לבזות אותו בשל גזעו ומוצאו. בית המשפט פסק לטובת השוטר וקיבל את התביעה, כשהוא מדגיש שהחוק נועד בדיוק כדי למנוע יחס פוגעני שכזה. המקרה הזה מראה כי כאשר אדם חווה השפלה פומבית שמכוונת לפגוע במעמדו, במוצאו או בתפקידו הציבורי, ישנה דרך משפטית ברורה לפעול ולדרוש על כך דין וחשבון.

האם אפשר לתבוע על דברים שנאמרו במהלך משפט?

אחת השאלות הנפוצות ביותר היא מה קורה כאשר צד לסכסוך משמיע דברים פוגעניים או מאיימים במהלך דיון משפטי או במסמכים רשמיים. בחוק קיימת הגנה ייחודית ורחבה מאוד, המעוגנת תחת הגנת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, אשר מעניקה חסינות מפני תביעות בגין פרסומים שנעשו במהלך הליך משפטי. במקרה שנדון בבית המשפט בנתניה בשנת 2021, הוגשה תביעה בסך של 150,000 ש”ח בגין שלושה פרסומים שונים: מכתב התראה שנטען כי כלל איומים והוגש לתיק המשפט, אמירות שנאמרו על ידי עורכת דין בעל פה במהלך דיון שהתקיים באולם, ואמירות נוספות שנכללו במסגרת סיכומים בבקשה לצו מניעה זמני. בית המשפט בחן את הטענות והחליט לדחות את התביעה על הסף, וקבע כי מאחר שכלל האירועים והפרסומים נעשו במסגרת ניהול ההליך המשפטי, הם חוסים תחת ההגנה המוחלטת של החוק. המשמעות עבור האזרח הפשוט היא שלא ניתן לתבוע פיצוי על דברים שנאמרו בתוך כותלי בית המשפט לצורך הדיון, גם אם הם מכעיסים וקשים לשמיעה.

איך מתמודדים עם פרסומים מצד הרשות המקומית או במקומונים?

פגיעה בשם הטוב יכולה להגיע לא רק מאדם פרטי, אלא גם מגופים ציבוריים גדולים כמו העירייה או מעיתונות מקומית. כאשר מדובר בבעלי עסקים, פרסום פוגעני עלול להביא להרס כלכלי של ממש ולפגיעה קשה במוניטין שנבנה במשך שנים. במקרה שהחל בבית המשפט בתל אביב בשנת 2012 והגיע לדיון בערכאה עליונה, הגישו בעלות אולם אירועים בנתניה תביעת פיצויים נגד עיריית נתניה ונגד מקומון מקומי על נזקים שנגרמו להן בעקבות פרסום דברים שיש בהם לשון הרע. בית המשפט קבע את אחריותה של העירייה לפרסומים הפוגעניים, ובקשת רשות הערעור שהגישה העירייה על ההחלטה נדחתה. מנגד, במקרה אחר שנדון בבית המשפט בנתניה בשנת 2014, הגיש וטרינר תביעה לפיצוי בסך של 50,000 ש”ח ללא הוכחת נזק נגד עיריית נתניה ונגד פקח עירוני, בטענה שהפקח אמר עליו דברי רכילות שקריים במהלך מפגש עם תושבת. במקרים מסוג זה, בית המשפט נדרש קודם כל לבחון את המישור העובדתי – מה בדיוק נאמר באותו מפגש, האם הדברים אכן מהווים עבירה על החוק, והאם הוכח שהם נאמרו בפועל.

מה קורה בסכסוכי שכנים ובתביעות הדדיות בבניין משותף?

מקום מרכזי נוסף שבו מתלקחים עימותים קשים הוא הבניין המשותף, שבו סכסוכי ועד או מחלוקות שכנים מידרדרים במהירות להאשמות הדדיות. במקרה שנדון בבית המשפט בנתניה בשנת 2023, נדונו תביעות הדדיות בין דיירים באותו בניין מגורים, כאשר כל צד טען שהצד השני פרסם נגדו דברי לשון הרע ופגע בשמו. לאחר שבית המשפט שמע את כלל הטענות והראיות, התביעה של אחד הדיירים נדחתה. תביעות הדדיות בין שכנים מציבות בפני השופט אתגר משמעותי, שכן עליו לבדוק האם מדובר בריב שכנים שגרתי ורווי יצרים או בפגיעה אמתית שמצדיקה התערבות שיפוטית ותשלום פיצויים. במצבים אלו, קיומן של ראיות ברורות וחד-משמעיות לגבי מי אמר מה, ובפני מי הדברים נאמרו, הוא הגורם המכריע בין קבלת התביעה לבין דחייתה.

שאלות ותשובות:
שאלה: האם מותר לתבוע עורך דין או צד למשפט על דברים פוגעים שנכתבו בכתב תביעה או נאמרו בדיון בנתניה?
תשובה: לא, החוק מעניק הגנה מלאה ומוחלטת לפרסומים שנעשו במהלך הליך משפטי. במקרה שנדון בבית המשפט בנתניה בשנת 2021, נדחתה על הסף תביעה בסך 150,000 ש”ח נגד עורכת דין בדיוק בגלל הגנה זו שחלה על דיונים ומסמכים משפטיים.

שאלה: האם אפשר לתבוע פיצוי כספי על עלבונות או אמירות גזעניות שנאמרו בעל פה?
תשובה: כן, כאשר מדובר באמירות קשות שיש בהן כדי להשפיל אדם, לבזות אותו במשרתו או ללעוג למוצאו, בית המשפט רואה בכך פגיעה ממשית. בבית המשפט בנתניה התקבלה בשנת 2021 תביעה שכזו נגד אדם שהשפיל שוטר בשל מוצאו ותפקידו.

שאלה: האם אפשר לתבוע את עיריית נתניה או גורם עירוני על פגיעה בשם הטוב?
תשובה: בהחלט ניתן להגיש תביעה, ובפסיקה נקבעה בעבר אחריות של העירייה לפרסומים פוגעניים נגד עסק מקומי. יחד עם זאת, כאשר תובעים פקח או עובד עירייה על דברים שנאמרו, חובה להוכיח היטב מבחינה עובדתית מה נאמר בדיוק והאם מדובר בפרסום לשון הרע.

שאלה: האם אפשר לתבוע פיצוי בלי להוכיח שנגרם לי נזק כספי מדויק?
תשובה: החוק מאפשר לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק, בדיוק כפי שנעשה בתביעה בסך 50,000 ש”ח שנדונה בנתניה בשנת 2014. בית המשפט יבדוק את חומרת הדברים והראיות כדי להחליט האם יש מקום לפסוק פיצוי כזה.

שאלה: איך מתייחס בית המשפט לתביעות הדדיות בין שכנים בבניין משותף?
תשובה: בית המשפט בוחן כל תביעה לגופה לפי הראיות והעדויות שהוצגו לו. בסכסוכים אלו קיימת בדיקה קפדנית, וכפי שקרה בפסק דין בנתניה בשנת 2023, תביעה של שכן עשויה להידחות אם לא הוכחה פגיעה המצדיקה פיצוי לפי החוק.