עורך דין משרד הביטחון במיתר

פנייה לבירור זכויות מול משרד הביטחון מעוררת שאלות כבדות משקל לגבי ההבדל בין קצבה חודשית קבועה לבין הטבות פנימיות של אגף השיקום. כאשר פונים לקבלת סיוע מקצועי אצל עורך דין משרד הביטחון קצין התגמולים במיתר, התשובה התכליתית מתחילה בהבנה ברורה של התנאים הרפואיים הנדרשים בחוק ובהבחנה בין זכאות רשמית לבין תשלומים שניתנים לפנים משורת הדין.

איך ממשים זכויות מול משרד הביטחון ומה ההבדל בין החוק להוראות האגף?

פגיעה שהתרחשה לאורך השירות הצבאי ובגלל השירות מובילה לא מעט חיילים ואנשי כוחות ביטחון לבדוק מה מגיע להם על פי דין. רבים מתושבי הדרום והיישוב מיתר מוצאים את עצמם מתמודדים עם בירוקרטיה סבוכה כדי לקבל הכרה או טיפולים רפואיים, כשלעיתים קרובות מבלבלים בין שתי מערכות כללים שונות לחלוטין: הזכויות שכתובות ישירות בחוק הנכים, לעומת מערך שלם של נהלים פנימיים המכונים הוראות אגף השיקום. כדי להבין מה באמת אפשר לדרוש, צריך לפרק את המקרים שנדונו בבתי המשפט ולראות איך השופטים הכריעו בכל סוגיה מעשית.

מה ההבדל בין זכויות מכוח חוק הנכים לבין הטבות של אגף השיקום?

בבסיס ההתנהלות מול משרד הביטחון עומד חוק הנכים, אשר מסדיר את מערך הזכויות המרכזי של מי שנפגעו בזמן השירות הצבאי ועקב השירות. מכוח חוק זה משולמים תגמולים חודשיים שוטפים למי שהוכרו כנכים, ונקבעים תנאי הזכאות הבסיסיים ביותר. לצד החוק הרשמי, משרד הביטחון פיתח עם השנים שורה ארוכה של הנחיות מנהליות פנימיות המכונות הוראות אגף השיקום.

בפסק דין שניתן בשנת 2016, נדון מקרה שבו אדם שהוכר עם פגיעה נפשית משנות השבעים ביקש לקבל תשלומים והטבות באופן רטרואקטיבי על פי אותן הוראות פנימיות. בית המשפט הבהיר כי בעוד שהחוק מעניק זכויות מוצקות ומחייבות, ההטבות הניתנות לפי הוראות האגף מוענקות פעמים רבות לפנים משורת הדין ואין להן עיגון בחוק עצמו, למעט תקצוב שנתי בחוק התקציב. המשמעות המעשית עבור הפונה היא שכל הטבה שמקורה בהנחיות פנימיות כפופה לתנאים, למגבלות ולתאריכי תחולה מוגדרים מאוד, ולכן חשוב לבחון האם הדרישה נשענת על הוראה מפורשת בחוק או על נוהל פנימי של האגף.

מתי נכה זכאי לקבל תגמול נצרך של מעל 50 אחוזי נכות?

אחת המחלוקות המרכזיות שעולות מול קצין התגמולים ואגף השיקום נוגעת לתשלומי מחיה מיוחדים. סעיף 7(א) לחוק הנכים מסדיר את התנאים שבהם ניתן לשלם לאדם תגמול נצרך, שמטרתו לספק קיום למי שאינו מסוגל להשתכר בעקבות מצבו הבריאותי המוכר.

במקרה שנדון בבית המשפט בתל אביב בשנת 2013, נבחנה עתירה של אדם שנפטר כנגד קיזוז תגמולי מחיה מיוחדים. בית המשפט קבע בבירור כי כדי לזכות בתגמול נצרך לפי החוק, חובה לעמוד ברף נכות של מעל 50% נכות מוכרת. מי שדרגת נכותו נמוכה משיעור זה אינו עומד בתנאי הדין לתגמול זה. הדבר ממחיש לאזרח עד כמה הקביעה של אחוזי הנכות בוועדות היא קריטית: חוסר עמידה ברף האחוזים שנקבע בחוק חוסם באופן מיידי את קבלת התגמול הספציפי, גם אם האדם מתמודד עם קושי כלכלי ומבקש להסתמך על נהלים של מחיה מיוחדת.

איזה טיפול רפואי ותותבות מתקדמות חייבת המדינה לממן?

חוק הנכים קובע בסעיף 43 כי כל נכה זכאי לקבל על חשבון המדינה טיפול במחלה שחלה בה, בחבלה שנחבל או במחלה שהחמירה במהלך השירות ועקב השירות, בכל עת שמתגלה צורך כזה. זכות זו כוללת גם מכשור רפואי חיוני ואביזרי שיקום.

במקרה שהוכרע בבית המשפט בלוד בשנת 2015, נדון עניינו של נכה צה”ל שפנה בדרישה לקבל מימון עבור תותבת מתקדמת לשיקומו. בית המשפט נדרש לבחון את סמכויות הרופא המוסמך הראשי ואת חובת המדינה לספק את הטיפול והאביזרים הנדרשים לפי סעיף 43 לחוק. המשמעות עבור האדם מן השורה היא שמימון אביזרים וטכנולוגיות שיקום מתקדמות אינו בגדר מתנה, אלא חובה טיפולית של המדינה כלפי פגיעה שהוכרה, ובלבד שהוכח הצורך הרפואי הממשי בטיפול או במכשיר הספציפי שנבחר במסגרת התקנות.

האם בני זוג של נכי צה”ל זכאים למימון טיפול פסיכולוגי?

הפגיעה של נכה צה”ל משפיעה לא פעם על כל התא המשפחתי, ובמיוחד על בן או בת הזוג. סוגיה זו הגיעה להכרעה בפסק דין שניתן בשנת 2018, שבו נשאלה השאלה האם סעיף 43 לחוק הנכים מחייב את המדינה לממן טיפול נפשי גם עבור בני הזוג, או שמא מדובר בהטבה מוגבלת שניתנת רק לפי נהלי משרד הביטחון.

משרד הביטחון טען באותו הליך כי סעיף 43 לחוק עוסק אך ורק בטיפול רפואי או נפשי שניתן לנכה עצמו, ואילו סיוע לבני משפחה ניתן לפנים משורת הדין במסגרת הוראות פנימיות של משרד הביטחון. בית המשפט ניתח את ההבדל והבהיר כי טיפולים המוענקים לבני משפחה כפופים לחלוטין לתנאים, להיקף ולסייגים שנקבעו בהוראות האגף, ואינם מהווים זכות אוטומטית שקבועה ישירות בגוף החוק עבור הנכה. לקוח שנמצא בהליך שיקום צריך לדעת כי סיוע לבן או בת הזוג תלוי ישירות בהוראות המנהליות העדכניות של האגף ולא בזכאות הרפואית האישית של סעיף 43.

רכישת דירות והטבות לאלמנות של נכים שהוכרו כנצרכים

נושא מורכב נוסף נוגע למעמדם של בני משפחה לאחר פטירת הנכה, ובפרט בנוגע לזכויות דיור ולתגמולים מכוח סעיף 20א(ב) לחוק הנכים, העוסק במקרים של נכה שהיה במעמד נצרך.

בפסק דין שניתן בבית המשפט בתל אביב בשנת 2022, נדחתה עתירה של אלמנת נכה צה”ל שביקשה לרכוש דירה של משרד הביטחון בפטור ממכרז. העותרת טענה לזכאות לתגמול מכוח סעיף 20א(ב) לחוק בשל היות בעלה המנוח נצרך, אך בפועל התברר כי הזכאות שלה הוכרה על פי הוראה פנימית של משרד הביטחון ולא מכוח הסעיף הספציפי בחוק. בית המשפט הדגיש את ההבדל המהותי שבין מי שהוכר על פי הוראות החוק הרשמיות לבין מי שמקבל זכויות שונות לפנים משורת הדין לפי נהלים מנהליים. חוסר במעמד רשמי של זכאי לפי חוקי השיקום הוביל לדחיית הבקשה לרכישת הנכס ללא מכרז, מה שממחיש את החשיבות בבדיקת הבסיס המדויק שמכוחו משולמת כל קצבה.

שאלה: האם כל טיפול רפואי שנכה צה”ל זקוק לו ממומן על ידי משרד הביטחון?
תשובה: לפי סעיף 43 לחוק הנכים, המדינה מממנת טיפולים ומכשור רפואי בפגיעה, בחבלה או במחלה שהוכרו ככאלה שנגרמו או החמירו בזמן השירות ועקב השירות. הטיפול ניתן בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות ובכפוף להצגת צורך רפואי ממשי.

שאלה: מה ההבדל בין זכאות לפי חוק הנכים לבין הטבה לפי הוראות אגף השיקום?
תשובה: זכאות לפי חוק הנכים היא זכות חוקית קבועה ומחייבת שמעניקה תגמולים וטיפולים בסיסיים. לעומת זאת, הוראות אגף השיקום הן הנחיות פנימיות שמעניקות הטבות שונות לפנים משורת הדין, ולכן הן כפופות לתנאים ולמגבלות של משרד הביטחון.

שאלה: מתי אפשר לקבל תגמול נצרך ממשרד הביטחון?
תשובה: תגמול נצרך משולם לפי סעיף 7(א) לחוק הנכים רק למי שדרגת נכותו המוכרת עולה על 50% ועומד בכלל התנאים שנקבעו בדין. מי שנכותו נמוכה מרף זה אינו זכאי לתגמול זה על פי החוק.

שאלה: האם בן או בת זוג של נכה צה”ל זכאים לטיפול נפשי במימון המדינה?
תשובה: הזכאות לטיפול פסיכולוגי עבור בני זוג אינה מגיעה מזכות הטיפול האישית של הנכה לפי סעיף 43 לחוק, אלא מוסדרת במסגרת הוראות פנימיות של משרד הביטחון. משום כך, קבלת הטיפול תלויה בעמידה בכללים שקובעות אותן הוראות.