עורכי דין » עורך דין תאונות אופנוע » עורך דין תאונות אופנוע ברמת השרון

עורך דין תאונות אופנוע ברמת השרון

 
במיוחד עבורכם, רשימת עורכי דין לתאונות אופנוע מומלצים ברמת השרון אשר יוכלו לעזור לכם עם הסיפור המיוחד שלכם.

מחפשים עורך דין לתאונות אופנוע מומלץ ברמת השרון?




 

לחיפוש עורכי דין לתאונות אופנוע מומלצים לפי ערים לחצו כאן
 
 
 

איך לבחור נכון עורך דין לתאונות אופנוע ברמת השרון?

כשרוכב יוצא לשליחות על אופנוע של העסק ועובר תאונה קשה, גילוי פתאומי שאין ביטוח חובה עלול להיראות כמו מבוי סתום. התייעצות ישירה עם עורך דין תאונות אופנוע רמת השרון מאפשרת לבחון את הזכאות לפיצויים מלאים מקרן קרנית, גם במצבים שבהם המעסיק התרשל ולא דאג לכיסוי ביטוחי כחוק.

איך מקבלים פיצוי על תאונת אופנוע ברמת השרון כשאין ביטוח?

מה עושים כשהמעסיק נותן אופנוע בלי ביטוח חובה?

שליחים ועובדים צעירים רבים יוצאים לכביש מתוך נקודת הנחה טבעית ומובנת מאליה: כלי הרכב שבעל העסק מוסר לידיהם תקין, מורשה ומבוטח כחוק. במציאות, לא פעם מתברר רק לאחר התרחשות תאונת דרכים כי המעסיק התעלם מחובתו הבסיסית, חסך בהוצאות ולא חידש את פוליסת החובה. הכלל הרגיל בחוק קובע כי אדם שנהג ברכב ללא ביטוח חובה אינו זכאי לתבוע כספים מקרן הפיצויים הממלכתית (“קרנית”). אולם, המחוקק קבע חריג מפורש כדי להגן על נהגים ורוכבים שנפגעו: מי שרכב על האופנוע ברשות ובהיתר מבעל הכלי או ממי שמחזיק בו, ולא ידע – וגם לא היה סביר שידע – שאין כיסוי ביטוחי, זכאי לתבוע ולקבל פיצוי מלא מקרנית.
סיטואציה מורכבת שכזו נדונה בפסק דין שניתן בשנת 2020 סביב אירוע שהתרחש ברמת השרון. צעיר בן 19 עבד כשליח בפיצרייה שכונתית, ובמהלך נסיעת עבודה על אופנוע שהחזיק המעסיק בעסק, נפגע בהתנגשות עם מכונית פרטית שביצעה פנייה אסורה שמאלה. הצעיר סבל מפגיעות גוף קשות, ובהן שבר בירך שדרש ניתוח וקיבוע. לאחר המקרה התברר לא רק שלאופנוע לא היה כל ביטוח חובה, אלא שרבץ עליו עיקול שבגללו המעסיק אפילו לא רשם את הבעלות על שמו. הנפגע מצא את עצמו מנהל תביעה בשני מסלולים מקבילים: תביעה לפיצויים נגד קרנית, ותביעה חלופית נגד הנהגת הפוגעת וחברת הביטוח שלה לפי פקודת הנזיקין, לאחר שזו הורשעה בבית המשפט לתעבורה.
רוכב אופנוע ברמת השרון

רוכב אופנוע ברמת השרון

איך בית המשפט בודק אם הרוכב ידע שאין ביטוח?

במוקד הדיון המשפטי עמדה שאלת הידיעה של השליח הצעיר. קרנית ובעל העסק ניסו לשלב ידיים ולטעון כי כל העובדים במקום ידעו שהאופנוע אינו מבוטח, ומכאן שיש לשלול מהרוכב כל פיצוי. כדי להכריע במחלוקת, בית המשפט בדק שני מרכיבים עיקריים: היסוד האישי (האם הרוכב ידע בפועל בתוך תוכו שאין ביטוח) והיסוד ההגיוני הכללי (האם בנסיבות שנוצרו אדם סביר במקומו היה צריך להבין שאין ביטוח).
במישור האישי, השופט קיבל במלואה את עדותו של הרוכב וקבע כי היא אמינה לחלוטין. הנימוק המרכזי לכך היה שהעדות ניתנה למעשה נגד האינטרס הכספי של הנפגע עצמו. לו היה התובע מודה שידע על היעדר הביטוח, אכן הייתה נשללת זכאותו מקרנית, אך הייתה נפתחת בפניו הדרך לתבוע ישירות את הנהגת הפוגעת בנזיקין – מסלול שבו הנהגת כבר הורשעה בפלילים ושבו הפיצוי על כאב וסבל אינו מוגבל בתקרות ואינו מנוכה ממנו מס הכנסה על הפסדי שכר. העובדה שהרוכב התעקש שלא ידע על המחדל, אף שהדבר הוביל לפיצוי מוגבל יותר לפי חוק הפיצויים, הוכיחה שדבריו כנים. עדויותיהם של עובדים אחרים היו מהססות ומעורפלות, ואף אחד מהם לא ידע להצביע על שיחה מפורשת שבה נאמר לתובע כי הכלי נוסע ללא פוליסה. יתרה מזאת, התנהגות המעסיק מיד לאחר התאונה, כאשר שיקר לאמו של הנפגע בבית החולים וטען שיש ביטוח מתוך בושה, הראתה בבירור כי דבר המחדל הוסתר.

למה עובד רשאי לסמוך על המעסיק שלו בלי לבדוק ניירות?

בבחינת השאלה האם הרוכב היה צריך לחשוד ולבדוק בעצמו את תעודת הביטוח, נקבע כי במערכת יחסים של עובד ומעביד קיימת רמת אמון טבעית. עובד שמגיע להתפרנס אינו נדרש לחקור את מנהליו בחשדנות, אלא אם כן נדלקות נורות אזהרה ברורות שמחייבות בירור.
במקרה הזה, לא הייתה שום סיבה לחשד: האופנוע היה כלי עבודה פעיל שחנה בתוך בית העסק בסוף יום, היו עליו מדבקות ממותגות של הפיצרייה, ועובדים אחרים רכבו עליו ברחובות העיר לחלוקת משלוחים באופן קבוע. ההנחה ההגיונית והפשוטה של צעיר בן 19 היא שבעל עסק שפועל ברישיון לא ישלח את עובדיו להסתכן בעבירה פלילית על כלי לא מבוטח. בית המשפט קבע כי אי-הידיעה של העובד הייתה סבירה ומוצדקת לחלוטין, ולכן הוכרעה שאלת האחריות: קרנית חויבה לפצות את הרוכב על מלוא נזקיו, התביעה הנזיקית מול הנהגת נדחתה כדי למנוע כפל עילות, ועל המעסיק הוטלה החובה להחזיר לקרנית את כל הכספים ששילמה.

איך מחשבים פיצוי על פגיעה בירך לנפגע בתחילת דרכו?

פציעת האופנוע הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה, וועדה רפואית קבעה לרוכב נכות רפואית צמיתה של 11% (שמורכבת מעשרה אחוזים בשל הגבלה קלה בכושר התנועה והפעולה של הירך, ואחוז בודד על צלקת ניתוחית). מאחר שקביעת ביטוח לאומי נעשתה לפי דין, היא חייבה את בית המשפט ללא צורך במינוי מומחה רפואי נוסף. השופט פסק כי הנכות האורתופדית בירך משקפת במדויק ירידה של עשרה אחוזים בכושר העבודה וההשתכרות של הנפגע, בעוד שהצלקת נותרה עניין אסתטי בלבד.
המחלוקת העיקרית בסכומים נגעה לגובה השכר שממנו יש לגזור את הפסדי העתיד. קרנית ניסתה לטעון כי עברו של הצעיר – שכלל עזיבת בית ספר בכיתה י’, שחרור מוקדם משירות צבאי והסתבכות נעורים ישנה – מלמד כי שכרו היה נשאר נמוך. בית המשפט דחה טענה זו בתוקף והחיל את הכלל הקובע כי עתידם של צעירים בתחילת דרכם נמדד לפי השכר הממוצע במשק, שעמד במועד פסק הדין על 11,242 ש”ח (ולאחר ניכוי מס: 10,500 ש”ח). השופט הדגיש כי הצעיר גילה כוחות נפש, השלים 12 שנות לימוד במסגרת עירונית, התנדב לשירות לאומי מלא, עבד ברשות הכבאות וההצלה ואף החל ללמוד בקורס חובשים. מטרת הפיצוי היא להחזיר לאדם את מרחב האפשרויות המקצועי שנפתח לפניו, ואין להעניש צעיר על קשיי עבר.
עורך דין תאונות אופנוע

עורך דין תאונות אופנוע

פירוט ראשי הנזק והסכום הסופי שנפסק לרוכב

חישוב הפיצויים נפרס על פני 41 שנות עבודה שנותרו לרוכב עד לגיל 67. עבור הפסד כושר השתכרות בעתיד נפסק סכום מהוון של 297,000 ש”ח, ואליו התווספו הפסדי פנסיה בשיעור 12.5% בסך 37,000 ש”ח. עבור תקופת העבר של שבע השנים שחלפו מאז התאונה נפסק פיצוי גלובלי של 21,000 ש”ח, לצד עזרת הזולת ובני המשפחה בעבר ובעתיד בסך 15,000 ש”ח, והחזר הוצאות רפואיות ונסיעות בסך 2,000 ש”ח. בגין כאב וסבל על ימי האשפוז והנכות נפסק סך של 22,400 ש”ח.
סך כל הפיצויים לפני הפחתות עמד על 394,400 ש”ח. מסכום זה נוכו תגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבל הרוכב לאורך השנים (דמי פגיעה, קצבאות זמניות ומענק נכות) שהגיעו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לסך של 68,300 ש”ח. היתרה לתשלום עמדה על 326,100 ש”ח, ובתוספת שכר טרחת עורך דין כחוק בשיעור 13% ומע”מ (49,600 ש”ח), חויבה קרנית לשלם לרוכב סך כולל של 376,000 ש”ח וכן את הוצאות המשפט. במקביל, בית המשפט חייב את המעסיק להחזיר לקרנית את מלוא הסכום שנפסק לחובתה, בתוספת 15,000 ש”ח שכר טרחה לקרנית ו-15,000 ש”ח נוספים עבור הוצאות המשפט של הנהגת הפוגעת.
מה חשוב לעשות ולתעד מיד אחרי תאונת עבודה על אופנוע?
  1. פנו בדחיפות לקבלת טיפול רפואי בחדר מיון או בקופת חולים, ודרשו מהצוות הרפואי לרשום במפורש במסמכי הקבלה כי הנפילה והחבלות אירעו במהלך רכיבה על אופנוע במסגרת העבודה.
  2. שמרו והעתיקו כל ראיה המוכיחה כי רכבתם על הכלי בשליחות המעסיק, לרבות הודעות טלפוניות, צילומי מסך של הזמנות משלוחים, רישומי שעות עבודה ותלושי שכר.
  3. דרשו מבעל העסק באופן מיידי עותק מצולם של פוליסת ביטוח החובה ורישיון הרכב של האופנוע, ותעדו בכתב או בהקלטה כל שיחה שבה הוא מתייחס לשאלת הכיסוי הביטוחי.
  4. הגישו למוסד לביטוח לאומי טפסים להכרה בתאונה כפגיעה בעבודה לצורך קבלת דמי פגיעה עבור ימי ההיעדרות, ולאחר מכן הגישו בקשה לקביעת דרגת נכות בוועדות הרפואיות.
  5. שמרו בקלסר מסודר את כל הקבלות על תרופות, אביזרים אורתופדיים, נסיעות במוניות לטיפולים רפואיים ואישורי היעדרות מהעבודה.
שאלות ותשובות:
שאלה: האם עובד שנפגע על אופנוע ללא ביטוח חובה יכול לקבל פיצויים?
תשובה: כן, החוק מאפשר לקבל פיצוי מלא מקרנית אם העובד קיבל רשות לרכוב על האופנוע מהמעסיק, ולא ידע וגם לא היה צריך לדעת שלכלי אין ביטוח בתוקף.
שאלה: האם בעל העסק יכול להתחמק מתשלום אם הוא לא ביטח את האופנוע?
תשובה: לא, ברגע שקרנית משלמת פיצוי לנפגע, יש לה זכות מלאה לחזור אל המעסיק ולדרוש ממנו להחזיר מכיסו הפרטי את כל הסכומים שנפסקו, כולל שכר טרחה והוצאות משפט.
שאלה: איך משפיעים תשלומים מביטוח לאומי על הפיצוי הסופי מבית המשפט?
תשובה: כל סכום שהתקבל בפועל מהביטוח הלאומי כדמי פגיעה או כמענק נכות מנוכה מסכום הפיצויים הכולל שנקבע בפסק הדין, כדי למנוע תשלום כפול על אותו הנזק.
שאלה: לפי איזה שכר מחשבים הפסדים עתידיים לרוכב צעיר שלא עבד בעבודה קבועה?
תשובה: ככלל, הפיצוי לרוכבים צעירים בתחילת חייהם התעסוקתיים מחושב על בסיס השכר הממוצע במשק, מתוך מטרה לשמור על אופק האפשרויות המקצועי שהיה פתוח בפניהם אלמלא התאונה.

 

זקוקים לעזרה?

לפנייה לעורך דין מומחה לתאונות אופנוע ברמת השרון – לחצו כאן