מפסק הדין: "....
|
פסק דין |
1. השופט עמיצור איתם: תביעה הנוגעת להחלטת פקידת התביעות בענף נפגעי עבודה מיום 7.8.2014 לדחות את התביעה לצירוף נכויות שהגיש התובע.
...
3. התובע, יליד 1962 ומורה לחינוך גופני, נפגע בשלוש תאונות עבודה:
...
4. התובע הגיש תביעה לצירוף הנכויות משלושת תאונות העבודה שאירעו לו, ובהתאם לסעיף 121 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 ותקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956.
5. בהחלטה מיום 7.8.2014 דחתה פקידת התביעות את התביעה בנימוק שלא חל צמצום בהכנסותיו של התובע בשיעור של 50% לפחות, כמתחייב בחוק ובתקנות.
6. במסגרת ההליך הונחו בפני בית הדין שתי חוות דעת אקטואריות. מטעם המערער חוות דעתו של ד"ר תמיר לוי, הקובעת ירידה בשכר בשיעור של 50.19%, ואילו מטעם הנתבע הוגשה חוות דעתו של ד"ר מיכאל טסיס, אשר קבעה ירידה בשכר בשיעור של 48.19%.
7. טענת התובע היא כי נוכח הנכויות מהן סובל בשל התאונות, נאלץ לצמצם את היקף עבודתו בשיעור ניכר וכתוצאה מכך חלה ירידה בשיעור הכנסותיו באופן המקים לו זכאות לעמוד בפני וועדה רפואית לצורך צירוף נכויות. מנגד, טענת הנתבע היא כי לא זכאי התובע לעמוד בפני ועדה כאמור, לאחר שנקבע כי הכנסותיו לא צומצמו כדי 50% ומעלה כמתחייב על פי החוק והתקנות. מחלוקת נוספת בין הצדדים היא לעניין אופן חישוב הכנסותיו של התובע ומהי התקופה הרלוונטית.
...
...
11.בסיכומיו צמצם התובע את טיעוניו לגדרי איחוד נכויות התאונה הראשונה והשנייה ולירידה של למעלה מ-50% בהכנסותיו בגינן. עוד טען כי המומחה מטעם הנתבע התייחס לנתוני שכר של מקום עבודה אחד וביצע הפחתה משכרו בחודשים אחדים, אשר הובילו לקביעה כי לתובע ירידה בשכר בשיעור 48.19% בלבד. זאת, בעוד שחוות הדעת של המומחה מטעמו קובעת ירידה בשיעור של למעלה מ60%.
12.טענות הנתבע בתמצית הן כי בהתאם לתקנות והפסיקה, תנאי לצירוף נכויות הוא צמצום הכנסות בשיעור של 50% לפחות דרך קבע, תנאי בו לא עמד התובע. השוואת השכר תיעשה בין שכרו של התובע במועד הגשת הבקשה אל מול שכרו ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה (ולפי הנתבע, מועד התאונה השלישית). הנתבע סבור כי אין בניצול ימי המחלה כדי לשנות, שעה שמדובר ברכיב שכר הנחשב לעניין זה ועל כן אין התובע הוכיח ירידה בשכר. עוד סבור הנתבע כי המעבר לרפורמת אופק חדש הובילה לעליה בשעות העבודה בפועל ולכן גם מטעם זה אין צמצום בכושר העבודה או ההשתכרות של התובע.
13.בסיכומיו טען הנתבע כי המחלוקת בהליך נשענת על הכנסותיו של התובע בתקופה שלפני דחיית תביעתו. על כן כל ראיותיו של התובע לתקופה מאוחרת יותר דינן דחייה על הסף, לרבות חוות דעתו של המומחה מטעם התובע אשר התייחסה לתקופה שלאחר דחיית התביעה. הנתבע אף ניאות לבחון את הירידה בשכר בהעדרם של ימי המחלה שפדה התובע, אולם בחינה זו הובילה לתוצאה של ירידה בשיעור 29% בהכנסות התובע ובכך כאמור לא די.
...
15.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה ובאופן הבא:
16.השאלה בסופו של יום היא שאלה חישובית אקטוארית. ....
17.עוד עולה כי אין למעשה מחלוקת עובדתית בתיק. בסופו של יום, ד"ר טסיס השווה את נתוני השכר לאלו שנקבעו בחוות דעתו של ד"ר לוי והתייחס בחישוביו לממוצע שכר זהה לשנת 2018 בסך 8,367.92 ₪. יחד עם זאת, את ממוצע השכר לשנת 2005 חישב בסך 16,187.88 וקבע כי לאור נתונים אלו, ישנה ירידה בשכר התובע בשיעור של 48.31%. ד"ר טסיס נשאל בחקירתו מדוע סטה מממוצע השכר לשנת 2005 כפי שנקבע בחוות דעתו של ד"ר לוי (שם נקבע ממוצע שכר 16,799.91, אשר הוביל לקביעה של ירידה בשכר בשיעור של 50.19%), אולם תשובתו בעניין זה נותרה עמומה ולא סתרה או ערערה את האמור בחוות דעתו של ד"ר לוי (עמוד 12, שורות 14-18). לטעמי לא עלה בידי ד"ר טסיס להפריך את האמור בחוות הדעת מטעם התובע אשר המומחה מטעמו עמד בהצלחה בחקירה נגדית לגביה. על כן, יש לקבוע כי אין מחלוקת בין הצדדים באשר לנתוני השכר כפי שאלו מופיעים בחוות דעתו של ד"ר לוי, ואלו מדגימים ירידה בשיעור של מעל ל-50% נכון ל-3.2018.
...
20.גם אם נלך לגישת הנתבע, לפיה קיימת ירידה בכנסות התובע בשיעור של 48.31%, אין חולק כי לתובע נגרמה פגיעה ניכרת בהכנסתו. עם זאת אכן ההלכה הפסוקה קבעה לא פעם כי צמצום ההכנסה בשיעור של 50% לפחות הוא תנאי סף מידתי ואין להתערב בו. בעניין זה אין בדעתי לחרוג מהקבוע בפסיקה ולקבוע כבקשת התובע כי המבחן הוא מבחן גמיש יותר מהקבוע בתקנות.
21. במאמר מוסגר אציין כי אין להתעלם מכך שבמקרה שלנו נדרשו חוות דעת אקטואריות מורכבות מטעם שני הצדדים לאחר מעשה. במקרה מורכב מעין זה ראוי יותר שהנתבע יעשה אחת משתיים- או שיערוך מראש בטרם החלטת פקיד התביעות חוות דעת מומחה אשר תגבה אותה (ולא כמו במקרה שלנו רק לאחר מעשה) או שיסתפק במקרים המורכבים בקביעה משוערת או מקורבת של הפחתת מחצית ההכנסה אשר אינה מביאה בחשבון כל שבר אחוז וישאיר את המלאכה העיקרית לוועדה.
......
25.לאור האמור, התביעה מתקבלת באופן שיוכר כי הכנסת התובע צומצמה בשיעור של 50% ממועד 3.2018 ועניינו יועבר לוועדה אשר תקבע נכון למועד זה את התקיימות הקשר הסיבתי הרפואי ויתר התנאים הקבועים בחוק זאת לגבי התאונה הראשונה והשנייה.
...."
ב"ל 7416-08-15 - בית הדין האזורי לעבודה ירושלים, ניתן ביום 14/07/2020