אושר הסדר פשרה בתביעה יצוגית – לפיה חברת טקטיקה ניהול מועדוני לקוחות בע"מ, המפעילה את מועדון המנויים 'לוטו פלוס', שלחה מסרונים המזמינים את מנוייה להשתתף בהגרלות הלוטו בלי שקיבלה את הסכמתם.
מפסק הדין:
"בקשה לאישור הסדר פשרה על-פי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006.
רקע
1. עניינה של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: בקשת האישור), בטענה כי המשיבה 1, אשר מפעילה את מועדון המנויים 'לוטו פלוס', שלחה אליהם מסרונים המזמינים אותם להשתתף בהגרלות הלוטו בלי שקיבלה את הסכמתם. הבקשה הוגשה לפי פרט 12 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות ("תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, בעילה לפי הסעיף האמור").
2. בקשת האישור הוגשה במקורה כנגד המשיבים 1 משיב 2 (בעל מניות של ומנהלה של המשיבה 1) אשר גרסו בתשובתם לבקשה כי אי.קיו. טק שירותי תוכן בתשלום בע"מ, חברת שיווק ששכרו, היא ששיגרה את המסרונים. לפיכך אושרה הגשת הודעת צד ג' נגדה ובהמשך אושרה בקשה לתיקון בקשת האישור והוספת אי.קיו. טק כמשיבה 3 והמשיב 4 הוא מנהלה היחיד של משיבה 3 ובעל השליטה בה.
ביום 17.7.2017 ביקשה משיבה 3 לעכב את ההליכים נגדה, לאחר שניתן צו לפרקה.
3. לטענת המבקשים, במשלוח המסרונים אליהם ואל חברי הקבוצה, בלי שהתבקשה הסכמתם הכתובה מראש ובלי שצוין בהם שם המפרסם או פרטי ההתקשרות עמו, הפרו המשיבים את החובות החקוקות בחיקוקים בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן: חוק התקשורת), שכן המסרונים הם בבחינת פרסום אסור; סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת, בטענה שהפרו את הוראת הפרטיות, אשר אוסרת על מפרסם לשלוח דבר פרסומות באמצעות מסרון ללא הסכמה מראש ובכתב של הנמען; סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, בטענה לפגיעה בפרטיות חברי הקבוצה בכך שהשיגו בדרך-לא-דרך את מספרי הטלפונים שלהם והעבירו אותם לאחרים; חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט–1979, בטענה שהמשיבים 1 ו-2 התעשרו על חשבונם של חברי הקבוצה, כשהם מנצלים את מספרי הטלפון שלהם, את זמנם ואת תשומת ליבם לצורך עשיית פרסומת לעצמם ולהרחבת עסקיהם.
כן נטען בבקשת האישור, כי יש להטיל על המנהלים אחריות אישית. משיב 2 הוא מנהלה היחיד של משיבה 1, ומשיב 4 הוא מנהלה היחיד של משיבה 3 ובעל השליטה בה. השניים, לטענת המבקשים, אחראים לפעולותיהן של החברות ולמחדליהן מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת. את אחריותו של נושא משרה בתאגיד קובע מפורשות סעיף 30א(ח) לאותו חוק:
מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה – נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
4. המבקשים עתרו בבקשת האישור להצהיר כי המשיבים הפרו את החובה החקוקה בחוק התקשורת; לחייבם לחדול ממשלוח דברי פרסומת ללא הסכמת הנמענים מראש ובכתב; להורות להם לפרסם את שמם ואת דרכי יצירת הקשר עימם לצורך מתן הודעת סירוב כשהם משגרים "דבר פרסומת"; לחייבם לפצות את המבקשים ואת כל אחד מחברי הקבוצה בסכום התובענה הייצוגית, עשרה מיליון ש"ח, בעד מעשיהם ומחדליהם.
5. משיבים 1 ו-2 טוענים כי בחוזה עם משיבה 3 נקבע שהיא תעניק שירותים למשיבה 1 באופן מקצועי ובהתאם להוראות כל דין, ובכללן הוראותיו של חוק התקשורת. הם מוסיפים, שמשיבה 3 התחייבה כי הבעלים של מספרי הטלפון שהועברו למשיבה 1 והמחזיקים בהם, נתנו את הסכמתם המפורשת, מראש ובכתב, לקבלת דברי הפרסומת ממנה; כי לא הודיעו למשיבה 3 שהם מסרבים לקבלו; כי יצירת הקשר של משיבה 3 עם הנמענים ושליחת המסרונים עומדות בהוראותיו של חוק התקשורת.
בהקשר לטענה זו יש לציין, כי אותו חוזה עליו מצביעה המשיבה 1 נחתם רק ביום 1.5.2015, היינו, לאחר הגשת בקשת האישור. לפני כן נחתם מסמך "טופס פתיחת לקוח והזמנת לידים", כפי שיפורט.
....
דיון והכרעה
14. לכאורה התובענה עומדת בתנאים שנקבעו בסעיפים 3, 4 ו-8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, וסיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. לאחר עיון בהסכם הפשרה שהגישו הצדדים וההשלמות שהתבקשו ביחס לנתונים כפי המתואר לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. סכום הפיצוי מבוסס על המצגים מטעם משיבים 1 ו-2 על פיהם, ההודעות נשלחו רק לעשרות בודדות של לקוחות. המשיב 2 הצהיר כי לא שולמה תמורה על ידי המשיבה 1 למשיבה 3 בגין משלוח מסרונים. משלא שולמה תמורה, ההנחה היא כי אכן מספר המסרונים שנשלחו הוא נמוך.
תשלום הפיצוי יבוצע לקרן.
המשיבים 1 ו-2 התחייבו לפעול כחוק מכאן ולהבא.
15. הצדדים המליצו כי משיבים 1 ו-2 ישלמו לכל אחד מהמבקשים גמול על סך 5,000 ₪, ולבא-כוחם – שכר טרחה בסך 25,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין, שכנגדו תונפק חשבונית מס.
הגמול ושכר הטרחה המומלצים זהים לסכום הפיצוי.
לאחר ששקלתי את השיקולים המנויים בסעיפים 22(ב) ו-23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, ובין השאר, ההשקעה שנדרשה מבאי-כוח המבקשים בהכנת כתבי הטענות ובניהול ההליך עד שהגיעו לפשרה, והתועלת שהיא הביאה, סבורתני כי יש לאשר גמול בסך של 3,500 ₪ (כולל מע"מ) לכל מבקש ושכר טרחה בסכום של 15,000 ש"ח (כולל מע"מ).
16. לא נמצא הצורך במינוי בודק כאמור בסעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. מקובלת עליי עמדת הצדדים כי בנסיבות כפי שתוארו, אין במינוי בודק כדי לתרום לתנאי הפשרה.
סיכום
17. נוכח כל האמור, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק-דין.
18. הסדר הפשרה ייחשב מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה בעילות ובסעדים שפורטו לעיל.
19. אישור על ביצוע התשלום לקרן יוגש לתיק בתוך שלושים יום מהיום.
20. הגמול ושכר טרחת ב"כ המבקשים ישולם תוך 7 ימים לאחר הגשת דיווח על השלמת ביצועו של פסק-הדין...."
ת"צ 66723-12-14, בית המשפט המחוזי בתל אביב, ניתן ביום 21/06/2020