מפסק הדין: "...
לפניי תביעה כספית על סך 7,240 ₪, מכח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל טיסה או שינוי בתנאיה), התשע,ב-2012) (להלן: "החוק") שהגיש התובע כנגד הנתבעת בגין עיכוב בהמראת טיסת הנתבעת שהייתה אמורה לצאת מישראל לוורשה ביום 5.5.2022 ולא יצאה במועדה אלא בחלוף כ-16 שעות.
העובדות הצריכות לעניין ושאינן במחלוקת:
התובע הזמין שני כרטיסים, אחד על שמו, ואחד על שם בנו בן השנתיים.
ביום הטיסה, בשעה 10:07, קיבל התובע מייל מהנתבעת ולפיו בשל נסיבות מבצעיות הטיסה מתל אביב לוורשה, אשר הייתה מיועדת לשעה 18:35 באותו היום, מבוטלת.
בסופו של יום קיבל התובע, כרטיסי טיסה חלופיים ליום 6.5.2022 בשעה 10:3.
טענות התובע בתמצית:
הואיל ומדובר בעיכוב של כ-16 שעות ממועד הנחיתה המקורי – עותר התובע לפיצוי בסך של 4,240 ₪ (פיצוי ללא הוכחת נזק) עבורו ועבור בנו התינוק וכן לפיצוי נוסף בסך 3,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
לטענת התובע ביטול הטיסה זמן כה קצר לפני ההמראה וחוסר הוודאות סביב הנושא, גרמו לו לעוגמת נפש גדולה המקנה לו זכות לפיצוי.....
...
דיון והכרעה
סעיף 6(א) לחוק שירותי תעופה קובע את ההטבות להן זכאי נוסע במקרה של ביטול טיסה:
"(א) נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה:
(1) שירותי סיוע;
(2) השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע;
(3) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה.
סעיף 1 לחוק שירותי תעופה מגדיר "טיסה שבוטלה":
"טיסה שבוטלה" – כל אחת מאלה, ואולם לא יראו שינוי במספר הטיסה כשלעצמו כטיסה שבוטלה:
(1) טיסה שלא התקיימה;
(2) טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או באיחור שנקבע לפי סעיף 6(ח);
מאחר שבענייננו מדובר בטיסה שהמריאה כ- 16 שעות לאחר המועד המקורי הנקוב בכרטיס הטיסה, הרי שמדובר בטיסה שבוטלה.
סעיף 6(ה) לחוק קובע כי נוסע שטיסתו בוטלה, לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי התקיים אחד מאלה:
"6(ה)(1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו, לא היה יכול למנוע את ביטולה, בשל אותן נסיבות.
2. הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות".
השאלה הנשאלת והצריכה הכרעה– האם במקרה של שביתה פראית של טייסים – שאינה שביתה מוגנת – אשר הובילה לביטול הטיסה, חלה הוראת הפטור המעוגנת בסעיף 6(ה)(1) הקובעת כי נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק בהיותה בגדר "נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו- לא היה יכול למנוע את ביטולה, בשל אותן נסיבות".
לטעמי – התשובה לשאלה זו הינה בחיוב – ולהלן אבאר נימוקיי.
תכלית החוק
על מנת להכריע בשאלה שבמחלוקת, ומאחר והמחוקק אינו מגדיר מהן "נסיבות מיוחדות שאינן בשליטתו" והדבר נתון למעשה לשיקול דעת ביהמ"ש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו, יש לבחון תחילה את תכלית החוק על מנת לבחון באילו נסיבות מוצדק להחיל את סעיף הפטור.
חוק שירותי תעופה הינו חוק בעל אופי צרכני מובהק.
דברי ההסבר להצעת החוק מלמדים כי מטרתו היא מתן מענה ראוי לנוסעים שסבלו נזקים כספיים ונזקים בלתי ממוניים כתוצאה מעיכוב בטיסה או ביטולה.
ישיבת דיוני ועדת הכלכלה שנערכה ביום 19.10.09 פותחת בדבריו של חבר הכנסת מר אופיר אקוניס אשר ציין כי:
"ככלל, צרכני תעופה מצויים בעמד נחיתות מול חברות התעופה מבחינת ההגנה על זכויותיהם. לכן זוהי הצעת חוק צרכנית מהמעלה הראשונה...ויש להתמודד עם בעיה זו באמצעות חקיקה מתאימה. הצעת החוק מתכוונת להסדיר את המעמד של נוסעים בתחבורה האווירית מול מפעילי הטיסות...הצעת החוק עוסקת בעיקר בנסיון להקנות מעמד לנוסעים מול מפעילי הטיסות".
בת"ק 10838-02-17 ציינה כב' השופטת ת' לוי יטח את הדברים הבאים לעניין תכליתו של החוק:
"תכליתו של חוק שירותי תעופה הייתה להטיל אחריות בלעדית על מפעיל הטיסה בגין מחדלים שאינם באשמתו והגורמים לאי הגעת הנוסע ליעדו במועד, פרשנות תכליתית המאפשרת הכללת טיסה שהוחמצה מבחינתו של הנוסע..וזאת בשל מחדלי מפעיל הטיסה, עולה בקנה אחד עם חוק שירותי תעופה ומטרותיו.".
הנה כי כן – ולמרות תכלית החוק כחוק צרכני, המחוקק מצא לנכון לערוך איזונים בין ההגנה על צרכנים ובין הנטל שמטיל החוק על ספקי התובלה האווירית. ועל כן נקבעו סייגים ולפיהם אין חבות בפיצוי כאשר הביטול לא היה בשליטת המוביל האווירי.
בענייננו – לשאלה האם הטיסה בוטלה בשל מחדלי מפעיל הטיסה – או שמא הביטול לא היה בשליטתה סבורני כי מחדלי הנתבעת אינם הגורם שהביא לביטולה, אלא נסיבות שלא היו בשליטתה כפי שהוכיחה בפניי.
שביתה מוגנת אל מול שביתה שאינה מוגנת (שביתה פראית)
בישיבת דיוני ועדת הכלכלה שנערכה ביום 19.10.09 – ציינה הגב' ורד וייץ חברת ההסתדרות:
"אנו סבורים שהצעת החוק עלולה, שלא במתכוון, לפגוע בזכות ההתארגנות שחירות השביתה היא חלק ממנה, לכן אנחנו מבקשים שתוסף הסתייגות...לפי ההסתייגות, זכות הפיצוי לא תחול במקרה של עיכוב או ביטול בגין שביתה או השבתה...שאלמלא כן, הזכות הזאת שמוכרת בישראל כזכות מעין חוקתית, עלולה בהחלט להיפגע".
חברת הכנסת שלי יחימוביץ ציינה אף היא לעניין נושא השביתה: "אני מברכת על הצעת החוק הזאת..אני רוצה לסייג את הצעת החוק במקרים שיש שביתה, מכיוון שאם חלילה החוק הזה יחול גם בעת שביתה, אנחנו פוגעים בזכות של העובדים, וזה הדבר האחרון שאנחנו רוצים שיקרה..אם יהיה צורך בשביתה כדאי לעגן אותה".
בתגובה לדברים אלו, חברי הכנסת נחמן שי והיו"ר אופיר אקוניס משיבים לדבריה: "לא פוגע בזכות העובדים"..ו- "בוודאי אנחנו בעד זכויות העובדים בוועדה הזאת", בהתאמה.
על רקע הטיעונים השונים שהושמעו בוועדת הכלכלה לעניין נושא השביתה וחשיבות זכויות העובדים– הוכנסה "שביתה או השבה מוגנות" במסגרת סעיף פטור ספציפי במסגרת הוראת סעיף 6(ה)(2) שלא במסגרת "נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו" שבסעיף 6(ה)(1) ולמעשה בתי המשפט אינם נדרשים עוד להפעיל שיקול דעת כאשר מדובר במקרה של טיסה שבוטלה בשל שביתה מוגנת שכן בגין אלו קיימת עילת פטור עצמאית.
נשאלת השאלה – האם מעצם קיומה של הוראת חוק ספציפית המתייחסת לשביתה מוגנת, ניתן להסיק שהמחוקק בחר להוציא מצב של שביתה פראית מהסייג המקנה פטור מפיצוי אם לאו.
לטעמי, התשובה לשאלה זו הינה בשלילה.
אכן – כאשר מדובר בשביתה פראית – אין המקרה הנדון נכנס בגדר הפטור האוטומטי – שכן אין הוא עונה על הדרישה שהשביתה תהא מוגנת בהתאם למילות החוק הברורות בסעיף הפטור הספציפי שניתן במסגרת הוראת סעיף 6(ה)(2) לחוק – ואולם – סבורני כי לא ניתן לשלול את הכנסת שביתה פראית – בגדרי סעיף 6(ה)(1) שעניינו – נסיבות שלא היו בשליטתו של מפעיל הטיסה או המארגן. ובמצב כזה – נדרש ביהמ"ש לבחון את נסיבות המקרה הספציפי לגופו על מנת לקבוע האם אכן – בנסיבות המקרה כפי שהוכחו בפניו – חל הסייג האמור, כאשר הנטל כאמור מוטל לפתחו של מארגן או מפעיל הטיסה.
לטעמי – אם המחוקק בחר לקבוע כי שביתה מוגנת הינה כזו המקנה פטור מפיצוי הן בשל הרצון לשמור על זכות ההתארגנות ולא לפגוע בציבור העובדים, אזי – על דרך של קל וחומר – יש לראות בשביתה שאינה מוגנת – ככזו שיש להקנות בגינה פטור מפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה שעה שבניגוד לשביתה מוגנת – אשר הגורם השובת אמור ליתן בגינה הודעה מראש – ועל כן היא למעשה צפויה, הרי שבשביתה פראית – אין כל הודעה מוקדמת – והמדובר למעשה בצעדים בלתי צפויים ובלתי מוסדרים ועל כן מפעיל אינו יכול להיערך כדבעי מראש על מנת למנוע את תוצאותיהם ועל כן לטעמי יש לקבוע כי שביתה פראית – נכללת בגדרי סעיף הפטור שעניינו "נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו" של מארגן הטיסה.
מובן מדוע נכנסה שביתה מוגנת למסגרת סעיף פטור ספציפי – שכן היה רצון לעודד שביתה מסוג זו שהינה חוקית ומוסדרת ולא לפגוע בזכות ההתארגנות של העובדים שלא יחששו מפני תביעות, וברי כי שביתה פראית לא הייתה יכולה להיכנס לגדרי סעיף הפטור האוטומטי שכן שביתה שכזו – אין רצון לעודד או להגן עליה באופן מוחלט.
אלא שמזווית הראיה של חברות התעופה – התמודדות אל מול שביתה פראית – שלא ניתנת הודעה מראש בגינה ואין היא מסודרת, מורכבת יותר משביתה מוגנת ולרוב חברות התעופה נעדרות אמצעים סבירים למניעתה ולמתן פתרונות מהירים ויעילים להשבת הפעילות השוטפת.
"נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו"
לעניין פרשנותה של הגנה זו של "נסיבות שלא היו בשליטתו" של מפעיל טיסה, יפים דבריו של כבוד השופט מזרחי (כתוארו דאז) בתא"מ (רח') 69167-11-16 אורי רגב ואח' נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ שם סקר כב' השופט מזרחי את החריג של "נסיבות מיוחדות" וקבע, כי יש לפרשן בצורה דווקנית ומצמצמת את המילים נסיבות מיוחדות, תוך אזכור נושא השביתות הבלתי צפויות כמצדיקות את מתן הפטור:
"בהחלט יש להעניק למילים "נסיבות מיוחדות" פרשנות מצמצמת ביותר, והן מתיישבות עם המילים "שלא היו בשליטתו". כלומר, רק נסיבות שהן בבחינת "כוח עליון", כגון מזג אויר פתאומי ובלתי צפוי, אסונות טבע כלליים, מלחמות, שביתות רוחביות בלתי צפויות, תקלה מובנית כללית בסוג כזה של מטוסים וכיו"ב, יצדיקו את הפטור.
בית-המשפט חייב להעניק לחוק פרשנות שמעודדת את הנתבעת לשפר ולתקן את דרכיה, למצוא דרכים שונות להתגבר על תקלות טכניות, להתייעל, תוך צמצום האפשרות לפגיעה בנוסעים, אף במחיר כלכלי מסוים שירבוץ לפתחה.
באופן עקרוני, אין תקלה טכנית שאינה ניתנת לפתרון או למענה סבירים . הכל שאלה של מחיר, כדאיות כלכלית, תכנון ופריסת מערך טכני שבכוחו להעניק מענה ראוי לתקלות בזמן סביר.
מטבע הדברים, הפעלת כלי טיס, כרוכה בבלאי ובתקלות ועל הנתבעת לצפות מצב דברים שכזה, לאמור להכין חלקי חילוף, להעסיק אנשי מקצוע מתאימים, להעמיד הכן כלי טיס חלופי, לרכוש ציוד וכיו"ב".
אמנם, באותו במקרה, דן ביהמ"ש בעניין תקלה טכנית ונקבע כי תקלה כזו – לרוב ניתן לפתור אותה וזו ניתנת למענה ולפתרון ובאותו מקרה נקבע כי התקלה שהתגלתה שם אינה נדירה באופן שלא ניתן היה לצפותה – אלא שבניגוד לתקלה טכנית – אשר ניתן לרוב להיערך אליה ולצפותה, (אלא אם כן מדובר בתקלה נדירה או חריגה או כזו שנדרש זמן משמעותי לתקנה לרבות תקלה טכנית בלתי צפויה), שונים הדברים באשר למצב של שביתה כגון זו שבה נקטו טייסי אל על אשר בענייננו – הוכח כי זו הייתה בלתי צפויה ובלתי ידועה לנתבעת ולטעמי הינה בגדר נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה של הנתבעת.
המשותף לכל אותם מקרים שהפסיקה הכירה ככאלו הנכללים בגדרי סעיף 6(ה)(1) לרבות אסונות טבע, מלחמות, תקלות טכניות נדירות וכיוצ"ב הינו העדר השליטה של מפעיל הטיסה בהם. לטעמי – אף במצב של שביתה פראית בלתי צפויה של טייסי אל על, אשר נעדרו מעבודתם, כבמקרה דנן – וביתר שאת כאשר מדובר בשעותיה הראשונות של השביתה – יש להחיל את הפטור המתייחס לנסיבות שלא היו בשליטת מפעיל הטיסה.
הנטל להוכחת התקיימותו של החריג המנוי בסעיף 6(ה)(1) לחוק מוטל על כתפיה של הנתבעת. פטור מחבות לפיצוי יינתן, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח, כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות.
היינו, המדובר במבחן אובייקטיבי במסגרתו נבחנת השאלה האם חברת תעופה סבירה יכולה הייתה לצפות את הנסיבות שהובילו לביטול הטיסה. במקרה זה שלפניי, לאחר שלמדתי הנטען בכתב ההגנה ושמעתי את הראיות, הגעתי לכלל מסקנה, כי הנתבעת עמדה בנטל ההוכחה.
תחולה בענייננו לפטור הקבוע בסעיף 6(ה)(1) לחוק
הנתבעת טענה בכתב הגנתה ובדיון שהתקיים בפניי כי בסמוך לטיסתו של התובע, טייסיה החלו להודיע כי אינם מגיעים לעבודה, לעיתים שעות ספורות לפני הטיסות, והנתבעת פנתה טלפונית לטייסים אחרים – אשר סירבו אף הם לאייש את הטיסות באופן שלא הותיר בידי הנתבעת ברירה – אלא לבטל את הטיסה.
הנתבעת טענה כי בשל התנהלויות אלה, מאחר והפעולות נמשכו פנתה והודיעה בדיווח מיידי לבורסה לניירות ערך ביום 8.5.2022 בשעה 12:00 על ביטולן של טיסות וציינה במסגרת דיווח זה כי "כתגובה לפרסומים בתקשורת, ועל רקע ביטולן של מספר טיסות במהלך הימים האחרונים, החברה מתכבדת להודיע כי החל מיום 6 במאי, חזרה החברה לפעול בהתאם ללוח הטיסות המתוכנן..." בסיפא לדוח צויין כי "המועד בו נודע לתאגיד לראשונה על האירוע: 5.5.22 בשעה 12:00." (נספח א' לכתב ההגנה).
ממועד דיווח זו ומתוכנו – ניתן להבין כי המועד שבו נודע לנתבעת לראשונה על "האירוע" הינו ביום 5.5.22 בשעה 12:00 כאשר טיסתו של התובע הייתה מיועדת להמריא ביום 5.5.22 בשעה 18:35. היינו – שעות ספורות לפני שעת טיסתו של התובע – נודע לנתבעת על אירוע העיצומים/שביתה של טייסיה.
הנתבעת טענה כי עשתה כל שביכולתה כדי לאייש את הטיסה ופנתה למספר טייסים אולם לטענתה, מאמצים אלו עלו בתוהו לאור חוסר שיתוף הפעולה המכוון מצד הטייסים, אשר החליטו להביא לביטול הטיסות, ועל כן בוטלו מספר רב של טיסות סמוכות בזמן. טענה זו של הנתבעת לא נסתרה.
בעניין זה טען נציג הנתבעת בדיון שהתקיים בפניי כי "ברגע שטייס מודיע שהוא לא מגיע 4 או 5 שעות לפני הטיסה, אין בכל זמן לשיקול מסחרי של להחליט מי...ניסינו ליצור קשר עם טייסים אחרים ולמצוא חלופות התקשרנו לאותו טייס פעמיים..."
הנתבעת טענה כי בעקבות הקושי לאייש טיסות, ביום 19.5.2022 פנתה הנתבעת לבורסה לניירות ערך בשנית ודיווחה בדוח שכותרתו "דוח מיידי על אירוע החורגים מעסקי התאגיד הרגילים" כי -
"בהמשך לדיווח מיידי שפרסמה החברה ביום 8.5.22 ועל רקע ביטולן של מספר טיסות נוספות בימים האחרונים מסיבות תפעוליות, החברה מודיעה כי ביום 19.5.22, פנתה החברה לוועד העובדים של הטייסים, בבקשה לקיום לוח הטיסות כמתוכנן ולניהול משא ומתן מיידי"
כמו כן, דיווחה ביום 16.6.2022 הנתבעת לבורסה כי פנתה בבקשה דחופה לביה"ד האזורי לעבודה והתבקש צו ארעי וכן צווים זמניים וקבועים:
"בהמשך המיידי של החברה מיום 19.5.22 ועל רקע ביטולן של טיסות נוספות בעת האחרונה החברה מעדכנת כי ביום 16 ביוני 2022 הגישה החברה, בקשה דחופה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כנגד הסתדרות העובדים הכלכלית החדשה וכן כנגד ועד הטייסים מסגרתה התבקש צו ארעי בסכסוך קיבוצי במעמד צד אחד וכן צווים זמנים וקבועים שעניינם בקשה לקבלת צו האוסר על הטייסים והועד לנקוט בצעדים ארגוניים ולשבש יציאת טיסות של החברה וכן מורה להם לקיים שקט תעשייתי תוך קיום לוח הטיסות כמתוכנן...החברה ממשיכה לפעול על מנת להשיב את הפעילות לסדרה וכן פועלת לצמצום הפגיעה בציבור לקוחותיה כתוצאה משיבושים בלוח הטיסות....". (נספח א' לכתב ההגנה).
טענות אלו של הנתבעת ולפיהן ביום העצמאות (יום הטיסה המיועדת של התובע) החלו רבים מטייסי החברה בעיצומים באופן לא מוסדר ומבלי שניתנה הודעה על כך מראש, נעדרו מהעבודה ובכך גרמו לביטולן של טיסות רבות רבות טיסתו של התובע, לא נסתרו על ידי התובע ולמעשה הוכח כי באותה תקופה ננקטו על ידי הטייסים פעולות שונות אשר הביאו לשיבוש בלוח הטיסות, מה שהביא לביטולן של טיסות מסוימות, לרבות טיסתו המקורית של התובע באופן שהנתבעת לא יכלה לצפות וחרף נסיונותיה ופניותיה לטייסים רבים (אשר סירבו א הם לאייש את הטיסה), לא עלה בידיה למנוע את ביטול טיסתו של התובע בגין נסיבות בלתי צפויות אלו.
אציין כי לו היה מדובר בימיה האחרונים של השביתה, בשונה מאלו הראשונים, יתכן והמצב היה שונה – אלא שבהתאם לדיווחים שהועברו בזמן אמת לבורסה לניירות ערך, ואשר צורפו לכתב ההגנה כנספח א' – ניתן לראות כי המועד הראשון שבו נודע לנתבעת על אודות פעולות הטייסים – היה למעשה שעות ספורות לפני שעת טיסתו המתוכננת של התובע, כך שהדבר היה בלתי צפוי ובפרק הזמן הקצר האמור – קשה היה לנתבעת, כפי שטענה במסגרת כתב הגנתה – למצוא פתרונות יעילים אשר ימנעו את ביטולה של הטיסה שעה שטייסים רבים סירבו לאייש את הטיסות ונעדרו מעבודתם דבר שהביא לביטולן של טיסות רבות.
השילוב של גורם ההפתעה והעדר ההודעה מראש, היקף הפעולות/עיצומים של הטייסים, פרק הזמן שבו נודע לנתבעת עובר לשעת הטיסה – על אודות השביתה והמחסור בצוותים, נכנס לטעמי לגדרי סעיף הפטור העוסק ב-"נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות".
בנסיבות אלה, אני סבורה כי הנתבעת הוכיחה כי עומדת לה ההגנה מכוח סעיף 6 (ה) (1) לחוק שירותי תעופה.
לפיכך, התובע ובנו אינם זכאים לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה (סעיף 3 (א) (4) לחוק שירותי תעופה). משקבעתי כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות שאינן בשליטתה של הנתבעת והיא אינה אחראית לכך שהטיסה איחרה – הרי שאינני מוצאת לפסוק לתובע פיצוי בגין נזק לא ממוני בנסיבות אלה.
בנסיבות העניין ומשלא עמדה הנתבעת על הוצאותיה בדיון שהתקיים בפניי – אינני עושה צו להוצאות.
המזכירות תשלח פסה"ד לצדדים בדואר.
ניתן לבקש לערער על פסה"ד בהגשת בקשה מתאימה לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד.
ניתן היום, ה' חשוון תשפ"ג, 30 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.
..."
ת"א 58016-05-22, בית משפט לתביעות קטנות ברמלה, ניתן ביום 30/10/2022