מפסק הדין: "....
לפניי בקשה שכותרתה "בקשה להעברת כספים/מתן פסק דין חלקי".
במסגרת הבקשה עתרה המבקשת לחייב את המשיב להעביר לידיה סך של 500,000 ₪ על חשבון חלוקת הרכוש העתידית של הצדדים וזאת לאור הגשת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה").
רקע עובדתי רלוונטי
1. המבקשת והמשיב (להלן: "הצדדים") היו נשואים זל"ז.
2. בעקבות פרידת הצדדים נפתחו מספר הליכים משפטיים, ביניהם ההליך הרכושי – הוא ההליך שבמסגרתו הוגשה בקשה זו.
3. ביום 15.05.17 הגישה המבקשת בקשה דומה ובקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 17.07.17.
4. ביום 25.11.19 הוגשה חוות דעת מומחה (להלן: "חוות הדעת") בה נקבע, בין היתר, כי לפי חלופה א' לחוות הדעת, זכאית המבקשת לקבלת תשלומי איזון בסך של 11,625,724 ₪ (לא כולל פיצוי בגין הפרשי כושר ההשתכרות) ולפי חלופה ב' לחוות הדעת, זכאית המבקשת לקבלת תשלום איזון בסך של 10,253,724 ₪ (לא כולל פיצוי בגין הפרשי כושר ההשתכרות).
5. בעקבות עתירת המומחה במסגרת חוות הדעת, להעניק לו סמכויות חקירה לצורך ההכרעה בין שתי החלופות, הוגשה בקשת המבקשת להענקת סמכויות החקירה וזו התקבלה בהחלטה מיום 13.05.20 וחוות דעתו המשלימה טרם הוגשה.
עיקר טענות המבקשת
6. התביעה הרכושית הוגשה עוד בחודש נובמבר 2015.
7. עיקר רכוש הצדדים הוא חברות שהמשיב בעל מניות בהן ו/או חברות בנות של חברות אלה (יחד עם שותפו מר ש.ע). עסקינן בחברות שהמחזור הכספי שלהן מגיע למיליוני ₪ בחודש ואשר בבעלותן נכסי נדל"ן.
8. הצדדים התגרשו בחודש ינואר 2019. בהתאם לחוות דעת המומחה זכאית המבקשת בהתאם לחלופה א' לקבלת תשלומי איזון בסך של 11,625,724 ₪ (לא כולל פיצוי בגין הפרשי כושר ההשתכרות) ובהתאם לחלופה ב' לסך של 10,253,724 ₪ (לא כולל פיצוי בגין הפרשי כושר ההשתכרות). לשם בחינת החלופות ניתנו למומחה סמכויות חקירה.
9. בהתאם לחוות הדעת, המבקשת זכאית לכל הפחות לתשלום איזון בסך העולה על 10,000,000 ₪ והסך המבוקש בבקשה מהווה פחות מ-5% מתשלום האיזון.
10. המשיב הודיע כי חוות הדעת איננה מקובלת עליו ואין מניעה מבחינתו לנהל הליכים משפטיים ארוכים.
11. העמדה בה מצויה המבקשת אינה הוגנת מכיוון שהמשיב מחזיק ברכוש משותף לצדדים ולרשותו אמצעים בלתי מוגבלים להמשך ניהול ההליך המשפטי.
12. מנגד, המבקשת נעדרת פרנסה ומקור ההכנסה היחידי הוא דמי המזונות אשר נדרשים לה לניהול שוטף של חייה. בהעדר הכנסה ממשלוח יד, המבקשת איננה יכולה ליטול הלוואות.
13. הצורך בהיענות לבקשה נועד לאפשר למבקשת לנהל הליכים משפטיים שלא בעמדת נחיתות כלכלית ביחס למשיב.
14. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג -1973 (להלן: "החוק") המבקשת זכאית לאיזון משאבים בפועל ולקבלת סך כספי מושא הבקשה על חשבון איזון המשאבים.
...
הכרעה
26. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
27. רע"א 4358/01 בר אל נ' בר אלי פ"ד נח (5) 865 נקבע בנוגע לפירוק שיתוף בדירת המגורים של בני זוג כי חרף האמור בס' 37 לחוק המקרקעין תשכ"ט – 1969 לפיו שותף במקרקעין רשאי לעתור לפירוק השיתוף "בכל עת", יכול בית המשפט לענייני משפחה "בנסיבות המתאימות לעכב את ההוראה על פירוק השיתוף בדירת המגורים בין בני-הזוג אם ברצונו להגיע למצב שבו כל עניינם של בני-הזוג יוסדר באופן כולל".
28. יחד עם זאת, " כאשר התדיינות בפני בית-המשפט עלולה להיות מורכבת וארוכה" וכאשר " דחיית הליכי פירוק השיתוף בדירה יכולה להכביד על אחד הצדדים באופן שאינו נאות" ... " טוב יעשה בית-המשפט אם יורה לפרק את השיתוף ללא עיכובים נוספים".
29. העיקרון אשר נקבע בהלכת באר-אל, כוחו יפה גם לאיזון משאבים.
30. בתוך כך, ברמ"ש 20567-03-18 מיום 8.4.18 (פורסם בנבבו) נדון מקרה דומה ובית המשפט המחוזי קבע:
" אכן, נטיית הפסיקה היא לערוך איזון משאבים במכלול הנכסים, בצוותא חדא, ולא על נכס אחד או על חשבון נכס אחד (ראו לענין זה – ע"א 1229/90 דורותי חנוך נ' יגאל חנוך פד"י מה(5) 584).
יחד עם זאת, ישנן נסיבות בהן בית המשפט יסטה מעקרון זה. לדוגמא – במקרים בהם איזון חלקי בנכס מסויים או בדרך של פסיקת תשלומים חלקיים על חשבון האיזון הסופי, יביא מחד גיסא לייעול ההליכים, לסיום הסכסוך ולצמצום פערים כספיים בין הצדדים, ומאידך גיסא דחיית האיזון עלולה להכביד על אחד הצדדים באופן לא נאות, במיוחד כשמדובר בסכסוך מורכב העלול להימשך עוד זמן רב".
על רקע מסקנה זו נקבע כי:
" מכאן כי בצדק בחן בית משפט קמא לגופה את טענת המשיבה לשינוי נסיבות מהותי, בעקבות התבהרות המצב העובדתי משפטי...".
ובהמשך:
"בנסיבות אלה, כשמחד גיסא מכלול הרכוש הרב הנתון במחלוקת שבין הצדדים (כ-12 מליון דולר), כשמירב הסיכוי, עם התבהרות המצב העובדתי והמשפטי של זכויות המשיבה בבית, כי חלקה בבית יגיע אל מעל למליון דולר, ומאידך גיסא מצבה הכלכלי של המשיבה אינו שפיר ומועד סיום ההליכים אינו ידוע, יש הצדקה לשחרר מהכספים הנזילים סכום של 300,000 דולר לכל אחד מהם".
31. ער אני לעובדה כי הקביעה מושא הערעור ברמ"ש 20567-03-18 ניתנה לאחר דיון ההוכחות ואולם סכום אשר שוחרר בהליך זה הווה -22% משווי חלקו הצפוי של כל אחד מבני הזוג בבית.
....
38. על מנת לממש מטרה זו של חתירה לשוויון בין בני זוג מתגרשים, יש לצמצם, ככל שניתן, פער כלכלי בין השניים במהלך ניהול ההליכים המשפטיים והדבר נכון ביתר שאת מקום בו עסקינן בהליכים משפטיים מתמשכים.
39. הבקשה מתקבלת כאמור.
40. המשיב יעביר למבקשת סך של 500,000 ₪ בתוך 60 יום. סך זה יקוזז מחלקה של המבקשת באיזון המשאבים הכולל.
...."
תמ"ש 40564-11-15, בית משפט לענייני משפחה בירושלים, ניתן ביום 04/08/2020
הידיעה הועברה על ידי האקטואר ד"ר תמיר לוי, המתמחה באיזוני משאבים. למעבר לאתר ד"ר תמיר לוי - המרכז לאקטואריה משפטית