מפסק הדין: "...
1. לפניי תביעה לפינויה של הנתבעת מדירת מגורים ... (להלן: "הדירה" או "המקרקעין").
2. התובעים הם הבעלים במשותף (בחלקים לא שווים) בזכויות הבעלות בדירה, כעולה מנסח רישום המקרקעין שצורף כנספח א' לכתב התביעה. את זכויותיהם בדירה ירשו התובעים מאת ____ ז"ל (להלן: "המנוח") מכוח צוואה שאושרה ביום 18.10.2001 (נספח ג' לכתב התביעה). הנתבעת, _____, נישאה למנוח ביום 9.4.2000, לאחר היכרות שלגרסתה של הנתבעת עצמה – ארכה כשנה ...
ביום 16.5.2000, שלושים ושבעה ימים לאחר נישואי המנוח והנתבעת, שם המנוח קץ לחייו על קבר רעייתו הראשונה. בצוואתו, אשר נערכה ונחתמה ביום 5.4.2000, קרי –ארבעה ימים לפני נישואיו לנתבעת, הוריש את מלוא רכושו, לרבות נכסי מקרקעין, כספים וכן הלאה, לאחייניו, הם התובעים בהליך כאן, בחלקים שונים, כל נכס – וחלוקתו.
3. הנתבעת, היא אלמנתו של המנוח, מחזיקה בדירה, אשר לטענתה – עברה להתגורר בה בסמוך לאחר נישואי בני הזוג. לטענת התובעים, הנתבעת עברה להתגורר בדירה רק במהלך השבעה, והם טוענים כי היא לא התגוררה עם המנוח טרם פטירתו. מכל מקום, טוענים התובעים, כי גם אם התגוררה הנתבעת עם המנוח ערב פטירתו, עדיין המשך מגוריה בדירה מותנה בתשלום דמי שכירות על פי הסדר עם היורשים, הם בעלי הדירה מכוח ירושה, ומשלא הושג הסדר כאמור, אזי הנתבעת אינה זכאית להמשיך ולהתגורר בדירה.
....
דיון והכרעה
5. על פי סעיף 115 (א) לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965:
"דירה שהמוריש היה ערב מותו בעלה וגר בה, רשאים בן-זוגו, ילדיו והוריו שהיו גרים בה אותה שעה עם המוריש, להוסיף ולגור בה כשוכרי היורשים שבחלקם נפלה הדירה; דמי השכירות, תקופתה ותנאיה ייקבעו בהסכם בין הנשארים בדירה לבין אותם היורשים, ובאין הסכם ביניהם - על-ידי בית המשפט."
6. הוראות הסעיף מלמדות, כי שני תנאים יש לזכותה של הנתבעת להמשיך ולהתגורר בדירת המנוח לאחר פטירתו:
א. הנתבעת התגוררה עם המנוח טרם פטירתו;
ב. הנתבעת הגיעה להסכם עם יורשי המנוח בדבר תנאי השכירות, ולחלופין – בית המשפט קבע את תנאי השכירות.
7. נקודת המוצא לדיון, היא כי חלות בעניין זה הוראות סעיף 16 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969, קרי –כי התובעים, הם הבעלים הרשומים במקרקעין, זכאים לתבוע את פינויה של הנתבעת מן הדירה, וככל שהנתבעת טוענת כי קמה לה זכות להמשיך ולהחזיק במקרקעין – הנטל עליה להוכיח את זכותה זו, קרי – את שני היסודות הדרושים לפי סעיף 115 לחוק הירושה.
8. לאחר ששמעתי את העדויות מטעם הצדדים, לאחר ששבתי ועיינתי בחומר שהוגש, ולאחר שקראתי בקפידה את סיכומי הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל, ויש להורות על פינויה של הנתבעת מן הדירה: הן מן הטעם שהנתבעת לא הוכיחה כי התגוררה בדירה עם המנוח טרם פטירתו, והן מן הטעם שגם אילו סברתי שהנתבעת התגוררה עם המנוח – היא לא נקטה כל מהלך לשם הסדרת מעמדה כשוכרת בדירה במשך עשרים השנים שחלפו מאז פטירתו.
...."
ת"א 6885-04-18, בית משפט השלום בתל אביב, ניתן ביום 25/03/2020