מההחלטה: "...
החלטה זו עוסקת בשתי שאלות משפטיות:
א. האם מותב הדן דרך קבע בתיקים של הצדדים, רשאי לבטל פסק דין אשר ניתן בתיק על ידי שופט תורן, בשים לב לעיקרון העל המנחה בבית המשפט לענייני משפחה, ולפיו Judge" "One Family One ?
ב. היש נפקא מינה, לעניין השאלה הראשונה, אם פסק הדין אשר ניתן כאמור, על ידי שופט שאיננו דן בתיק דרך קבע, אישר רק הסכמות של צדדים וניתן ללא נימוקים ובפתקית לבין פסק דין מנומק, שניתן לאחר שמיעת ראיות ופירוט הנימוקים הרלוונטיים?
רקע
1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהסכמה על ידי שופט תורן.
2. ביום 13.3.2019 הוגשה התובענה משוא הבקשה שלפניי. התובענה היא חלק בלתי נפרד מתובענות (כעשר תובענות שונות) המתנהלות בין הצדדים זה מספר שנים.
3. ביום 14.5.2019 הגיש המבקש בקשה לדחיית התובענה.
4. במועד הגשת הבקשה לדחיית התובענה, ישב מותב זה שבעה עקב פטירת אמו המנוחה ז"ל. נוכח האמור, הועברה הבקשה למתן החלטה לשופט תורן.
5. ביום 15.5.2019 ניתנה החלטתו של השופט התורן כהאי לישנא: "ע"מ למנוע כל טענה ו/תקלה שכן לא ברור אם המדובר בבקשה מוסכמת, לתגובת המשיב 1 בתוך 10 ימים מההמצאה".
6. ביום 16.5.2019 הוגשה תגובת המשיב 1 במסגרתה הסכים לדחיית התובענה ללא צו להוצאות.
7. ביום 19.5.2019 ניתן פסק בתיק על ידי השופט התורן במסגרתו נדחתה התובענה כנגד המשיב 1 ללא צו להוצאות (להלן - "פסק הדין").
8. פסק הדין ניתן בהסכמת הצדדים באמצעות פתקית, ללא נימוקים. לפסק הדין לא קדמו דיונים בבקשה לדחיית התובענה, לא נשמעו טיעונים ולא הוצגו ראיות.
9. ביום 23.9.2019 הגיש עורך הדין ערן סגל "הודעה" על הפסקת ייצוג המבקש.
10. ביום 23.1.2020 כשמונה חודשים לאחר מתן פסק הדין, הגיש המבקש בקשה בהולה לביטול פסק דינו של השופט התורן, בטענה שהוגש לבית המשפט לאחר מסכת לחצים בלתי פוסקת והפעלת איומים מצד המשיב 1.
11. ביום 6.2.2020 הוגשה תגובתו של המשיב 2 לפיה הוא מותיר את ההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין לשיקול דעתו של בית המשפט.
12. ביום 13.2.2020 הוגשה תגובת המשיב 1 בה נטען כי אין כל הצדקה שבדין או בנסיבות הקיימות לביטול פסק הדין - אשר הפך זה מכבר לפסק דין חלוט. עוד נטען, כי על פי ההלכה הפסוקה, היה על המבקש להגיש בקשתו לביטול פסק הדין במסגרת תובענה עצמאית ונפרדת ולא במסגרת ההליך הנוכחי.
13. ביום 28.6.2020 התקיים דיון במעמד הצדדים, שבו נדונה, בין היתר, גם הבקשה שלפני. במהלך הדיון ולאחר שניתנה הזדמנות לכל אחד מהצדדים להשמיע טענותיו בפירוט – סוכם כי הצדדים יגישו סיכומים בנוגע לשאלות הבאות: " האם שופט שיושב באופן קבוע בתיק יכול לבטל פסק דין שניתן בתיק ע"י מותב אחר והאם יש הבדל בין פסק דין שניתן ללא נימוקים בפתקית לבין פסק דין מנומק והשלב שבו הוא ניתן" (עמ' 15 לפרוטוקול הדיון, שו' 28-30).
14. משכך אדרש עתה לשאלות המונחות לפתחי.
דיון והכרעה
ביטול פסק דין חלוט מחמת מרמה – יעשה במשורה
15. ההסדר החקיקתי לקיומו של משפט חוזר במישור הפלילי קבוע במסגרת סעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. ההלכה הפסוקה מכירה גם בסמכותו הטבועה של בית המשפט, לשוב ולדון בעניין שבו הכריע בעבר. סמכות טבועה זו, תופעל על ידי בית המשפט אך במקרים חריגים ומיוחדים, בהם הנסיבות מחייבות להעדיף שיקולים של צדק על פני שיקולים הנוגעים לעיקרון סופיות הדיון (ע"א 4682/92 עיזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, נז (3) 366 (2003); ע"א 9369/12 איבי נ' צ.א.מ.א. הובלות דלק בע"מ (22.07.2014); שלמה לוין "תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד" (מהדורה שניה - 2008) 251; אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה שלוש עשרה - 2020), 854-856; ע"א 8024/17 ב.י.מ חברה לבניה והשקעות (חיפה 1993) בע"מ נ' מדינת ישראל - רשם הקבלנים, פסקה 17 לפסק הדין (16.3.2020) (להלן - "פסק הדין בעניין חברה לבניה והשקעות").
16. הדרך לביטול פסק דין חלוט מחמת מרמה נעשית באמצעות הליך של "תקיפה ישירה", קרי, באמצעות תביעה המוגשת לבית המשפט אשר נתן את פסק הדין. אפנה בהקשר זה, לקביעות במסגרת פסק הדין בעניין רע"א 4582/18 בלורן יבוא ושווק פרזול בע"מ נ' עו"ד גיא גיסין - מנהל מיוחד של החברות טופז אומנות, פסקה 15 לפסק הדין (5.11.2018) (להלן - "פסק הדין בעניין בלורן יבוא ושווק"):
"ביטול פסק דין חלוט מחמת מרמה אינו מעוגן בדבר חקיקה כלשהו ומקורו הוא בפסיקה (ע"א 6019/07 טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ, פ״ד סג(3) 612, 618 (2010) (להלן: "עניין טורג'מן"); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 586 (מהדורה שתיים עשרה, 2015)). בשורה של פסקי דין בבית משפט זה נקבע כי הדרך הדיונית הנכונה לביטולו של פסק דין סופי שניתן מחמת מרמה היא באמצעות תקיפה ישירה של פסק הדין על ידי הגשת תובענה חדשה ועצמאית לביטולו, וכי אין להגיש בקשה כזו בגדר ההליך המקורי בו ניתן (ע"א 417/89 אע'בריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד מה(4) 641, 647 (1991); ע"א 4682/92 עיזבון המנוח סלים עזרא נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נז(3) 366, 373-372 (2003); ע"א 9369/12 איבי נ' צ.א.מ.א הובלות דלק בע"מ, [פורסם בנבו] פסקאות 18-17 (22.7.2014); בר"מ 2582/06 פריג' נ' עיריית אילת, [פורסם בנבו] פסקה 7 (29.6.2009); רע"א 2066/10 ג'אבר נ' מימון, [פורסם בנבו] פסקה 7 (11.8.2010)). בקשה לביטול מוגשת לבית המשפט שנתן את פסק הדין ובדרך כלל נדונה בידי אותו מותב שנתן אותה, להבדיל מערעור המוגש לערכאה גבוהה יותר (עניין טורג'מן, עמ' 620; ע״א 3788/10 בנין נ' הניג, [פורסם בנבו] פסקה 9 (3.4.2013); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 505 (מהדורה שלישית, 2012) [...]". [הדגשות כאן ולהלן שלי – א' א' ס'].
...
סוף דבר
17. לאחר עיון בבקשה ובצירופיה ובשקלול הטענות אותן העלו הצדדים בסיכומיהם אני מורה כדלקמן:
17.1. לו המבקש יגיש תובענה לביטול פסק הדין היא תידון לפניי, וזאת גם לנוכח הניתוב האוטומטי שמתבצע על ידי המזכירות בהתאם לעקרון Judge" "One Family One כפי שמופיע בתקנה 258 ד לתקנות.
17.2. תובענה כאמור, אם תוגש, תוגש עד ליום 13.9.2020. לכתב התביעה תצורפנה כלל הראיות והאסמכתאות הנדרשות לצורך הוכחת העילות הנטענות.
מקום שבו לא תוגש התובענה בתוך המועד האמור - יוותר פסק הדין על כנו.
17.3. למשיבים שמורה הזכות לעלות כל טענת סף מקדמית על פי הדין.
..."
תמ"ש 31254-03-19, בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו, ניתן ביום 15/08/2020.