בית משפט המחוזי דן בבקשה לגילוי מסמכים חסויים.
מפסק הדין בו נדונה בקשה לגילוי מסמכים חסויים:
"לפני בקשת הנתבעות, רשות הטבע והגנים (להלן: "הרט"ג") והראל חברה לביטוח בע"מ (להלן תקראנה ביחד: "הנתבעות"), לזימון עדים נוספים, לאחר תום שמיעת הראיות ולאחר שניתנה הוראה בדבר הגשת סיכומים בכתב...
הפרקליטות הודיעה כי היא מסכימה להעביר את חומר החקירה, בכפוף למגבלות החיסיון, לעיונו של בית המשפט, ככל שהצדדים יודיעו על הסכמתם למתווה שהוצע לסיום התיק על דרך הפשרה.
ביום 7.1.2016, הודיעו הנתבעות כי אינן מסכימות למתווה שהוצע, אך מבקשות כי בית המשפט יורה לפרקליטות לגלות את מלוא תיק החקירה, למעט גילוי מסמכים חסויים מטעמי בטחון המדינה.
ביום 13.1.2016, שבה הפרקליטות והודיעה כי היא מתנגדת להעברת חומרים מתיק החקירה לידי הצדדים, טרם הגשת כתב אישום בפרשה...
אשר לטענה כי מהודעת שלו עולה כי נערך תחקיר - ראשית לא נאמר בהודעה כי נערך תחקיר על-ידי קצא"א ואף הנתבעות מודות כי בחומר החקירה לא נמצא תחקיר של קצא"א. יתרה מכך, היה בידי הנתבעות לדרוש במסגרת ההליכים המקדמיים, גילוי ספציפי של תחקיר שנערך על-ידי קצא"א - כמבוטחת של התובעת, ככל שנערך כזה.
אין מקום לעתור בשלב זה שלאחר סיום שמיעת הראיות, להליכי ברור וגילוי מסמכים נוספים (גילוי מסמכים חסויים וגילוי מסמכים שאינם חסויים), ככל שקיימים כאלה.
הלכה היא כי הגשת הראיות תעשה ב"חבילה אחת". בית המשפט רשאי להתיר הגשת ראיות נוספות, אפילו בשלב מאוחר של הדיון אך זאת במקרים חריגים בלבד, כאשר מתקיימים התנאים המצדיקים זאת. בהקשר זה נפסק כי
"...בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר", ראו: רע"א 2137/02 ממן נ' חברת נפט בע"מ (30.7.2002); רע"א 2948/15 חוסין נ' רשות הפיתוח (1.7.2015); רע"א 8366/14 דפני נ' עמותת אוהל רחל (27.1.2015). בענייננו, אין מדובר ב"ראיות פשוטות" אלא בזימון עדים והגשת ראיות שתגרורנה צורך בעדויות נוספות לרבות הגשת חוות דעת שבמומחיות. מדובר למעשה ב"מקצה שיפורים" שאין הצדקה להתירו. ...."
ת"א 24841-05-12 - בית המשפט המחוזי מרכז, ניתן ביום 14/06/2016.