מפסק הדין: "...
התובע קיבל כספים במזומן מעבר לסכומים שהופיעו בתלושי השכר. מה מהותם של אותם כספים והאם זכאי התובע לזכויות סוציאליות בגינם – זוהי אחת הסוגיות העומדות להכרעתנו בתיק דנא.
העובדות:
...
6. על הצדדים חל צו הרחבה בענף אולמות וגני אירועים בישראל (להלן: "צו ההרחבה בענף האולמות").
טענות התובע:
1. לתובע לא ניתנה הודעה לעובד על תנאי העסקה ותלושי השכר שהוצאו לו היו פיקטיביים.
...
דיון הכרעה:
1. לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.
מה היה שכרו של התובע:
2. הנה כי כן, מוסכם על הצדדים כי תשלום "האקסטרה" בגין אירועים בצהריים או בערב נע בין 250 ₪ - 300 ₪, וכי הוא שולם במזומן. התשלום בגין כך אינו מופיע בתלוש השכר.
3. לטענת הנתבעת, התובע היה בעלים של עסק מסוג קייטרינג והבטיח כי יוציא חשבוניות בגין התשלום "אקסטרה". עם זאת, לטענתה, למרות ששולם לתובע בגין כך, התובע לא המציא חשבוניות עד עצם היום הזה (כאמור בסעיף 11 לסיכומי התובע וסעיפים ד' ו-י' לסיכומי הנתבעת וכפי שצוין על ידי נציג הנתבעת בפני בית הדין בישיבת קדם המשפט ביום 15.11.2018:
....
5. לתובע הונפקו תלושים ושולם לו שכרו. אם כן, אין חולק כי שולמו לו כספים מעבר למופיע בתלושי השכר. לטענת התובע, מדובר בשכר עבודה ששולם מעבר לנרשם בתלוש השכר:
...
9. גם אם סברה הנתבעת שהיא יכלה לשלם לתובע באופן זה, הרי היא ראתה שהיא איננה מקבלת חשבוניות מהתובע במשך כל תקופת העבודה והמשיכה לשלם לו כספים במזומן ללא קבלת חשבוניות, מעשה שהוא בניגוד לדין הן מצידו של התובע, אם אומנם הוסכם כך והן מצדה של הנתבעת אם מדובר בשכר עבודה שלא שולם דרך התלוש. התשלומים שמשולמים ע"י מעסיק לעובד חובת ניכוי תשלום המס מוטלת על המעסיק לכן, אנו קובעים כי תשלומים אלו שקיבל התובע הם חלק משכרו והיה על הנתבעת לשלם לתובע כספים אלו בתלושי השכר.
10. מאחר שהתובע מסכים כי שכרו בתלוש השכר שולם לו בעבור משרה מלאה ברי כי התשלומים שקיבל בגין אירועי אחה"צ וערב היו תוספת לשכרו (מעין גמול שעות נוספות).
11. פיצול מלאכותי שמנסה הנתבעת לעשות בעבודתו אצלה, אין לה כל אחיזה משפטית.
11. ברם אף אחד מהצדדים לא כימת סכומים אלו שנתקבלו במזומן בעבור האירועים. הנתבעת אף לא הציגה דוחות נוכחות על מנת שניתן יהיה להיווכח האם מדובר בשעות רגילות.
...
17. נוכח כל התנהלות הנתבעת והראיות שהוצגו ע"י התובע ובהעדר ראיות סותרות מצדה של הנתבעת, הננו מקבלים את גרסת התובע כי קיבל שכר יסוד בגובה של 7,000 ₪ נטו.
האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים?
18. התובע לא הוכיח כי פוטר על ידי הנתבעת או לחלופין כי התפטר בדין מפוטר עקב התנהגות הנתבעת או עקב אי תשלום זכויות סוציאליות. עובד הטוען כי פוטר מוטל עליו הנטל להוכיח טענתו.
19. אין חולק כי התובע ביקש העלאה והנתבעת לא נעתרה לבקשתו. בתגובה התובע הביע מחאתו ועשה כל שביכולתו שהנתבעת תפטרו וכחלק מהמחאה נטל ימי מחלה אך הדבר לא מנע מהתובע להמשיך ולעבוד במקום עבודתו האחר בימי המחלה. התובע לא הכחיש שעבד במקום העבודה האחר.
20. אם כן, התובע זכאי רק להפרשות לפיצויי פיטורים בקרן הפנסיה שהם על פי תחשיביו 6,562 ₪ (סעיף 34 לסיכומי התובע).
21. יוער כי בתצהיר מטעמו טען התובע כי הוא זכאי לחלף הודעה מוקדמת בסך של 7,000 ₪ הואיל והוא פוטר ללא כל הודעה מוקדמת (סעיפים 70 – 71 לכתב התביעה). עם זאת, הואיל והתובע לא תבע רכיב זה בכתב התביעה רכיב תביעה דינו להידחות ובכל מקרה משלא שוכנענו כי התובע פוטר הוא אינו זכאי לחלף הודעה מוקדמת.
האם התובע זכאי לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין?
....
סוף דבר:
55. הנתבעת תשלם לתובע את הרכיבים כדלקמן:
א. פיצוי בגין חלף הפרשות לפנסיה וקרן השתלמות בסך 6,562 ₪ נטו.
ב. פיצוי בגין חלף הפרשות לפיצויי פיטורים בסך של 6,562 ₪ נטו.
ג. יתרת שכר לחודש 11/17 בסך 1,437 ₪ נטו.
ד. פיצוי בגין אי עריכת תלושי שכר כדין בסך 2,500 ₪ ברוטו.
ה. דמי הבראה בסך של 2,430 ₪ ברוטו.
ו. פדיון ימי חופשה בסך של 4,760 ₪ ברוטו.
ז. הוצאות נסיעות בסך 2,235 ₪ ברוטו.
הסכומים דלעיל, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.17 ועד התשלום בפועל.
..."
סע"ש 43807-03-18, בית הדין האזורי לעבודה תל אביב, ניתן ביום 12/08/2020.