מפסק הדין: "...
1. ארבעה זוגות חברים יצאו לדרך לטיול ג'יפים בקרפטים שברומניה, שאורגן ע"י הנתבעת, ולאחר שלטענתם, חוו חוויה שלילית בטיול הגישו את תביעתם.
עניינה של התביעה בטענה וביתר פירוט: ארבעת זוגות החברים, שמונה אנשים, הזמינו טיול באמצעות הנתבעת, סוכנות נסיעות המתמחה בטיולי טבע ושטח, ובכלל זה, טיולי ג'יפים, להרי הקרפטים הצפוניים וחבל מרמרוש ברומניה, ולטענתם, הטיול כשל בשל התנהלות הנתבעת. התביעה שלפניי הוגשה ע"י שני זוגות חברים וארבעה מיחידי המטיילים בלבד, כמפורט לקמן.
....
2. יובהר ויודגש כבר בשלב זה, כי לא התרשמתי כי התובעים ניסו לחפש מלכתחילה פגמים בהתנהלות הנתבעת, אולם מצד שני דומה כי לידתה של התביעה שלפניי בהעדר תיאום ציפיות בין הצדדים; ועל כך בהמשך הילוכנו.
...
4. רכיבי התביעה מורכבים מחישוב החזר הוצאות ארבעת יחידי התובעים, ובכלל זה, בגין כרטיסי הטיסה (סך של 450 דולר כרטיס לאדם); וכן, עלויות הטיול עצמו, בסך של 730 יורו לאדם. בסך הכל, עותרים התובעים לחייב את הנתבעת, בסך של 17,575 ₪ בגין העלויות הנ"ל. כן עותרים התובעים לחיוב הנתבעת בסך של 2,500 ₪ נוספים, בגין עוגמת נפש שנגרמה לכל אחד מארבעת יחידי התובעים שלפניי, ובסך הכל סך של 10,000 ש"ח. סכום התביעה הכולל הועמד ע"י התובעים על הסך של 27,575 ₪.
יובהר כי אין חולק כי אין כל טענה באשר לכשל ביחס לטיסות במובן זה שאלו לא סופקו כיאות.
5. במהלך תביעתם, כמו גם במהלך הדיון, התייחסו התובעים לכשלים שונים. בהמשך הילוכי אתייחס לכשלים הנטענים, כמו גם לתגובת נציג הנתבעת ביחס לכל אחד מהכשלים הללו.
אקדים אחרית לראשית ואבהיר כי לטעמי, דינה של התביעה להידחות, מן הטעמים שיפורטו בהמשך; כאשר חזקה עלי מצוות מתקין התקנות (תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976), לקצר את הנמקותיי, בבחינת מקום שאמרו לקצר אין אתה רשאי להאריך.
דיון והכרעה:
המתווה הנורמטיבי:
6. ראשית, נפנה מבטינו לפסיקה שלעניין:
בפסק דינו המקיף בתיק ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 13183-10-15 סמאג'א נ' ר.ת. דיסקברי טיול עולמי בע"מ (30.7.2016), קבע כב' השופט מ. תדמור ברנשטיין (להלן: "עניין סמאג'א") את הדברים הבאים:
"בעת הכרעה בתביעה של נוסע כנגד גורם המוכר והמנהל טיול מאורגן, יש - על פי הדין - ליתן את הדעת לשני עקרונות מנחים:
עיקרון ראשון: בטיול מאורגן – לאור ריבוי השירותים וההסתמכות על ספקים שונים במדינות זרות, עלולים להתרחש שיבושים ותקלות. שיבושים, תקלות ושינויים מהותיים עשויים להעמיד לנוסעים עילה לפיצוי. עם זאת, אין להטיל על מארגן הטיול אחריות בגין שיבושים ותקלות שעשויים להתרחש בטיול מאורגן ושאין בהם כדי לשנות מאופי הטיול ורמתו או בגין שיבושים המהווים זוטות. טיול מאורגן מתנהל במדינה זרה, לעיתים במספר מדינות. השירות כולל טיסות, הסדרת אשרות, שירותי לינה, מזון, הסעות, הסדרת כניסה לאתרים, תשלום לספקי שירות שונים, תיאומים רבים, התאמת מסלול הטיול לתנאי מזג אוויר וכיו"ב.
עיקרון שני: נוסע זכאי לתבוע פיצוי הן בגין נזקיו הישירים (פיצויים בגין נזקי ממון) והן בגין נזקים לא ממוניים. מחד גיסא, במסגרת קביעת שיעור הפיצוי יש להביא בחשבון את הסבירות שיתרחשו שיבושים ותקלות, וכן - את העובדה, שלבד משירות נתון שהשתבש, סיפק מארגן הטיול שירותים רבים נוספים בעלויות משמעותיות. מאידך גיסא, בעסקאות שעניינן שירותי הנאה (להבדיל מעסקאות מסחריות) מרכיב הנזק שאינו ממוני עשוי להיות משמעותי."
ר' גם האמור בת"ק (תביעות קטנות י-ם) 36860-11-15 פרבר נ' חברת פגסוס בע"מ (27.7.2016):
....
30. באשר לדרישת התובעים לחיוב הנתבעת ביחס לתקלות שונות במהלך הטיול, הרי שלא מן הנמנע להזכיר שוב את דבריו של כב' השופט תדמור ברנשטיין בעניין סמאג'א, אשר צוטטו לעיל, ולפיהם:
"עם זאת, אין להטיל על מארגן הטיול אחריות בגין שיבושים ותקלות שעשויים להתרחש בטיול מאורגן ושאין בהם כדי לשנות מאופי הטיול ורמתו או בגין שיבושים המהווים זוטות".
בהקשר זה נתתי דעתי לכך שבמסגרת תחקיר הטיול שערכו התובעים, ושצורף כנספח לכתב התביעה, הוזכרו תקלות שונות; שלטעמי, טוב היו עושים התובעים אם לא היו מעלים את זכרן במסגרת תביעה זו, ובכלל זה: אור דרך שרוף באחד הרכבים, רכבים מעל 100,000 ק"מ, חוסר בערכת קפה ברכבים וכיו"ב.
יתכן שההידרשות לפכים הקטנים נובעת מכך שמדובר בטיילים מומחים, אשר עבורם מדובר בטיול החמישי באותה שנה (כפי שהם עצמם מציינים בסופו של אותו תחקיר טיול); ויתכן שהדברים נובעים מכך שלכל הפחות שני זוגות מבין ארבעת זוגות החברים עוסקים בתחום הנסיעות או הציוד לתרמילאים. מכל מקום, דומה כי התובעים פיתחו ציפיות גבוהות כי הנתבעת תמצא מזור לכל תקלה קטנה במהלך הטיול והתבדו.
לקראת סיום, אפנה לפסק דינו של כב' השופט אליקים רובינשטיין (כתוארו אז) ברע"א 9615/05, אורית שמש נ' פקצ'טה בע"מ (פורסם בנזיקיסט), הקובע את הכללים באשר להליכים בתביעות קטנות:
"אכן, כשהמדובר בתביעות קטנות, קבע המחוקק מסגרת דיונית מיוחדת. מחד גיסא ביקש לאפשר הליך מהיר ושאינו יקר לבירורן של תביעות כאלה, אך מאידך גיסא קבע מגבלות, כגון במועדים מקוצרים ובהליך הערעורי שהוא ברשות בלבד. תכלית הגבלות אלה היא, בין השאר, מניעת הצפתם של בתי המשפט, העמוסים לעייפה, בהליכים בסכומים קטנים, ואף לשיטת האומר "שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה" (בבלי סנהדרין ח', א') האמורא ריש לקיש, לא תמיד על הדין ליקוב את ההר". (ההדגשה שלי. י.פ.).
אכן, חביב עלי דין פרוטה כדין מאה, אולם לטעמי, התובעים דכאן פעלו בבחינת "יקוב הדין את ההר", ומשכך אין מקום ליתן להם סעד בנסיבות אלו.
תוצאה:
31. עולה מן המקובץ כי דין התביעה להידחות.
32. באשר לסוגיית הוצאות המשפט, הרי שלאחר שעיינתי ב"מוקדי העניין" כפי שפורטו ע"י הנתבעת בחוברת מטעמה, והכוללים מקומות ואתרים רבים אשר נמנע מהתובעים מלבקר בהם (והגם שלא מצאתי להטיל אחריות בעניין על הנתבעת) לא מצאתי לנכון לחייב את התובעים בהוצאות המשפט שנגרמו לנתבעת.
..."
ת"ק 50749-12-19, בית משפט לתביעות קטנות ברחובות, ניתן ביום 25/05/2020.